כנסיות לאל

[001]

בחירים כמו אלוהים

[001]

(מהדורה 1.0)

העבודה הזאת מפגין רבים לאלוהים באליות ובלתי נמנעות את השינוי בחירים לאלוהים. אפשרות להיות אלוהים או theoiהיה אופיני לכנסיה מוקדמה העבודה הזאת משתיך עם עבודות אליות ליסו ו אלוהים שאנחנו קודים וגם עם סדרה רוח קודש.

בחירים כמו אלוהים [001]

כנסיה במאה השלוש והרבעית קיבלה שינוים מתחרחת מי עמדות שבחירים יהו כמו אלוהים או  theoi , זה היה כתוב במצבים, שהגנו יסו ויונה 10:34-35 בתהילים 82:6, שהיה הבנה אמיתי לכנסיה. המצב הוצאת רופן מבהיר בפרוטרוט בעבודה אל שאנחנו ידעים (חלקים 1-3), שיהיה קרוב. העבידה הזאת דן למילים אמיתים בתנ''ך וקובע תוכנית. אחרי הציבות לתרשים תנכי היא יהיה לבדוק בישביל דיוק, להבנה בתובים עתיקים כנסיים. משימה והצעה הציג בהקדמה לעבודה אל שאנחנו ידעים. רב למילונים עברי-אנגלי מגדירים מילים משונים. כמו תוצאה – השתמשות שוני לשם אל, שמביו מבחינת טרטניתאריים. כדי להבין אמת צריך להבהיר מילים בהקשר בלי תרות טריניתאריים. לכן, פרנסיס, דריבאר, ברגז' השתמשו לווחה Gesenius (הסבר ל רוביסון, תירגומ לברעון, דריבאר, בריגז'). הם התאמצו להסביר רב הבנה להיגיונים, שהמתמשו לאל וכוחות אל במסגרות לדת שמתפתחה. מקצוע למדעי דתיים גם מתאמצים להבין משמעות למונחים בהשקר לתנ''ך בברית החדשה. הסדר ה זה מספק טריניתאריים ואגנוסתיקים. רישאנים זה מפסיקים כאשר המצב שהם קיבלו זה  צורה אחרונה למבנה שלהם, והיא לא התפתחה עד קתדרלה חלסדון (451 שנת למאה שלנו) ומשתמש רעיונות יוניות. אגנוסתיקים – כאשר התורה לאל, שכותב ומתפשת תנ''ך ובירת החדשה, היה שונות מתורות שלהם. אנחנו עובדים עם מילים אמיתים מי תנ''ך וברית החדשה.

מילים שמשתמשים למושג "אלוהים" או "אל" בחברות אשראלית ולא-ישראלית גם אפשר ליהשתמש ליצורים אנשי. לימוד השתמשות את המונחים "אלואח", "אלוהים", "אל", "אלים" והתאמים שלהם עבריים וחלדיים מפגיו, שכול הם משתמש למונח "אל". דוגמות למשתמשות מונח אלואח מביא בחשבון תמיד צורה יחיד למושג אל ושונים מי משתמשות המונח הזה בספר דנייל 11:37-39 ובספר אוקעום 1:11. למונח אל אין ה' הידיעה, אף אוקעום 1:11 קבוע לו באמצעות סיומות-גוף, אפשר לו לחפס גם בספר תהילים 114:7 (להסתכל גם מילון לתנ''ך גריס מהדורה Moody Chicago, 1980, עמ' 93). הקשר הזה לא מקטין  החשיבות את הטקסט הזה. לדוגמה, בטקסטים לברעון-גראינר-בריגז' Gesenius ( 410SHD ( עמוד 42, אנחנו ראוים לשמילה יש משמעות אל, אבל עם השתמשות אחרת כדי לבטא רעיונות לעוצמה, אפשר ליהמתמש לאדם, שיש כוח ומעמד.

באותו צורה אלוהים (SHD 430 ) מבהיר בצורה רבים ומשתמש לאנשי ממשלה ושופטים, וגם לנציגים לאל במקומים קדושות, או כדי שלהביע גדול אלי וכוח. המונח מתפשט לאנשים וגם למלאכים. הטקסטים תנכיים מפגינים, ש להבנה הפותה הזאת לגדול אלי יש משמעות ולפי המשמעות הזאת המונחים השתמשים באותו משמעות. כך, השם הזה פירוש הדבר שילטון משואה עם אלוהים. אבל טריניתאריים מויעים נגד ההסברים האלה.

העבודות טריניתאריים,שמתאמצים להמשיך תורות לתנ''ך כמו המשיחות לנוהלי מבנה לשלישיה כמו מבנה יחד, יש נפוץ מאוד. דוגמה טובה יש עבודה לקרן ארמסטרונג "יהסטוריה לאל" Heinemann, London, 1993,  וס. מ. לקועניה "אל בשבילנו: שלישיה וחיים נוצרים San Francisco, 1993 . לקועניה מכיר, שבתנ''ך כמו בברית החדשה אין יסוד לשלישיה. העבודה קלסית שמחלק השעלה הזאת יש עבודה לב. פ. אולברית "יהווה ואל לחנאן"   London, 1956 . ג. ר. גדאיבר מפתח אידאה את האגדה ב"אגדות אל חנאן" Edinburgh, 1956. ר. ל. פוקס הולך יתר בכיוון הזה בעבדתו: גרסה שקרה: אמת ו אי-צדק בתנ''ך", London,1991 . טריניתאריים עשו ניסיון בסיסה לשנות תירגומים טקסטים תנכיים, כדי להסתיר רעיונות לרבים את אלוהים עולמי. דוגמה זה טקסט מי יהושעוה22:22 .

מרק ס. סמית ביהסטוריה מוקדם לאל Harper, San Francisco, 1990, , עמ' 8, מכניס הערה שבעברית זה צריך לקרוא אל אלוהים יההה, אל אלוהים יהווה.

האל הזה יחד אלוהים פיגוש הדבר ראש לברים. סמית מצטט את הטקסט, כדי מפגין איך מילה אל כולל בעברית רוכש משמעות לשם עצם והמשמעות הזאת – אדון אולם, אלוהים. סמית מצאה עמדות מוצא לתורה יהודית מי תורה חנאניים, אולי מי עוגריטים, ש היו פולחן ליהווה (הקדמה, עמ' XXVII ). הוא דיבר שעד סוף לתקופת מלכים, דת בהווה היה נורמה בישראל וש זה תתה אפשרות להתפתחות רצופה את דת לאל אחד. סמית עשה מבטא על העברה את מנהגים בדת ישראלית. הוא דיבר שכמה מנהגים זה ירושה לישראל עתיקה (עמ' XXXI ), אפשר גם ליסוד בשלני חנאניי, שבאמת, זהה לשפה עברית. סמית מתאמץ לקבוע נורמה תנכי ואחרי הזה הוא לומד אתו במסגרות יותר רחבות. העבודה הזאת דן גם להנהיד סדר למסגורות תנכי כך שאפשר ללמוד יותר רחב, אבל עם מסקנות אחרות שעשה סמית. לימוד נמשך בעבודה חוכמת הנסתר. ובכן, מסגרות לא צריכים לקבוע לקדומות סוצילי. מבנה צריכה להיות לשקם באמת עם משמעות צדק שיש בתנייך ובברית החדשה. אבל קדומות טריניתאריים  התערב בתהליך הזה. מגילות ים המלך, טקסטים עוגרית וחג חממדי שפכו אור על מה שהיה משמעות לטקסטים תניכיים מי זמני יסו ולכן אפשר להסתמך עליו.

משמעות גדול יש בה ש אין הכחשה יחד מדעי רציני שברית החדשה אי-זמני יסו היה להסביר כך כדי להסתמך על אלוהים או אלם והמנח הזה פתח דרך לתורת מספר זוגי לשלישיה. העדוגה הגידירה זאת עבודה תהילים: המוצא ו המשמות שלהם, כתוב בלאופולד סבורין S.J., Alba House, NY, , גרסה תוספת (מהדורה בשנת 1974). בעבודה שלו סבורין מפגין תורה למועצת אלוהימים. בעמודים 398 ולאחר מכן סבורין ספר השתמשעות אלוח, אבל הוא לא פחת משמעות את המילה.  מי עמודים 72-74  סבורין מפניה על תהילים 86:6-10, 95:3, 135:5. בני אלים זה גם בני אלוהים. על עמודים 102:104 הוא חזר צדקים או קדושים (qedosim) מתהילים 89:6-8. המונח הזה משתמש לאנשים קדושים. היצורים האלה כולל בני אלטהים או בני האלוהים. סבורין זחר גם מבהיר לקופפנס (ETL, 1963, עמ' 485 – 500) על מה שלשם עצם קדושים בטקסטים מסורטים  יש משמועת " בית המשתט העליון יהווה", חברי המשפט הזה – האלוהימים (עמ' 102) דיבר על זה:

התורה לאספה שמימי זה לא רק צורת ספרותי, זה גם דוגמה לדת ארץ-ישראל.

שורת מונחים כדי להגדיר מונח אל ארוכה מאוד. אין מסקות, שתוכן למונח הזה היה ברור בלי תלות באזו פשה היה כתוב את הטקסט – בעברית, ערמית או בפשת חלדית. השיטה הזאת היה מפותח מאוד וכלל בעצמו יצירי אנשים ומועצה, שיסו קבע על ציון. אלוהים חזרים גם בשמות 21:6, פה המילה הזה היה לתרגם כמו שופטים.

המילה הזה משתמש ברביםפה ובשמות 22:8-9 דרך תירגום כמו שופטים, אבל באמת פה משתמשים מילה אלוהים. באותו זמן בעברית יש שני מילים כדי להגדיר את המונח שפטים. המילים האלה SHD 6414 paliyl (שמות 21:22, דברים32:33 ) ו SHD 8199 shaphat (במתבר 25:5, דברים 1:16) . המילים האלה השתמשים באותו משמעות כמו מילה אלוהים. ובכן, הסתירה הזאת היה השתמש בכונה תחילה כדי לתאר לא שופטים ומושג אחר. המונח הזה ביטא תורה לכוח אל, התפשטה על כל עם ישראל. המועצה השולטת ישראל, בדרך זו, היה חלק לאל. הפצה הזאת היה השתקפות לשיטה בשמיים, מה שזה היה נצביע באיגרת ליהודים 8:5. אפשר לראות ברור כל השיטה הזאת במשך כל התנ''ך ובאותו אופן היא היתה להשתמש בברית החדשה. לאלוהים היה כונה  במצוה הזאת  לכתוב את החוק בלבים ובתבונות לאנשים ולא יהיה להם מלמדים (ליהודים8:10).         

תנ''ך מפגין יחס אלוהימים כמו כפופים ומראה גבולות ליפוי כוח שלהם. הוא גם מפגין מלאך ליהווה (אפשר לקרוא את המונח הזה בתירגומים עתיקים יהו מי טקסטים אלפנטיים, השוה פריתש'רד המזרח התיכון עתיקה. ילקוט לטקסטים ואיורים. Princeton 1958, עמ' 278-282) ויחס שלו לחוק. החוק הזה יסוד לשאלה אל מצב לשילטון יסו. המגדיר הדרגתי למאלך יהווה מתחיל בבראשית 16:7 (להסתכל גם NIV הערת שולים)  הוא גם נפגין כמו מלאך לפנו (יסיה 63:9). אפשר גם לפגוש מקרים אישיים ליצורים ריבויים, שקשר ביהווה. שונות מייהווה עד אדוני (סופרים) ב134 מקומים פוגש במוסף 32 מדריך תנכי (להסתכל גם מםסף 31 בשביל 15סעיפים חשובים ומוסף 33 בשביל שינוים ומבוא גבסבורג לתנ''ך וברית החדשה , עמ' 318-334). מלאך הופיע לאברהם ולמשפתו אגריה ראה מלאך ולמלאך דיבר אלוהים שראה. זה היה אל. יצור לא שונה ודיבר עמו כמו עם יהווה. המלאך הזה שהיה יהווה הופיע לאברהם בבראשית 17:18:3. אפשר למעוא השינוים שמשפיע על התורה 18:3, 27, 30, 32; 19:18; 20:4;    בשופתים 4:10, 13; 5:22; 15:17, במתבר 14:17 . 4:10, 13; 5:22; 15:17 . לאלוהים התיחמים בואתו אופן, לכן אפשר להסביר שלוש יצורים, שהופיעו לאברהם בספר בראשית 19, ששחרו סודום, התיחמו ליהווה בלי הבדל, וזה יתכן, סיבה לשינוים סופרים. השחרה את סודום לאלוהים (בראשית 19:29). ובכן, שם יהווה משתמש בכוחות אל, אדון עולם או אלוח, עד אלוהים ישראל, שיש אל כפוף לשני מלאכים, שגם כפופים לאלוהים. כך, המונח הזה משמש הגדירה לשילטון, שתתה מי אלוח. אלוהים, שהיה מלאך יהווה גם הופיע לאבימלאך בבראשית 20:4. בבראשית 21:17-30 פנה לאלוהים כמו למלאך אלוהים.

גם לאברהם התיחםו כמו לאלוהים ב בראשית 23:6.  אפשר לתרגם מונחים כמו מלך עוצמי, אבל במקור יש מילים SHD 5387 nbsoy` חשוב כמו מלך וSHD 430 אלוהים, לכן מלך אלוהים.

בראשית 23:6 שמענו אדני נשיא אלוהים אתה בתוכנו במבחר קברינו את-מתך ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך: ויעקם אבכרהם וישתתו לעם-הארץ לכי חת

למילים מלך נשיא יש משמעות מלך אלוהים. כך, ביהדות ובנצרות אברהם ומושה היו להכיר אלוהימים. מלאך יהווה היה לקרוא אלוהים, יהווה ומלאך יהווה בקורבן יצחק בבראשית 23:11-12 (להסתכל מילון תנכי). היצור הזה היה נכניע ולא ידע הכל. הוא הופיע בבראשית 24:7,30, 30-44, 48 והוא לא היה אלוהים.

מלאך יהווה פתח עצמו ליעקוב כמו אל בתה-אל או אל לבית אל, לכן – אל- בית  אכי (בראשית 28:21-22). זה יהווה אלוהים לזקנים ואל לבית-אל (בראשית 31:11-13). האלוהים הזה לומד יעקוב (בראשית 35:1-13) בבראשית 35:11 משתמש מונח אבי-אל וא אכי. למונח אלוהים אבי-אל שדדי יש גם משמעות אל, שקודה לאלוהים (להסתכל אלוהים שאנחו ידעים 1-3 ). המלאך הזה היה פנים אל (בראשית 32:24-30). אוסיה מפגין המלאך הזה כמו אחד מי אלוהימים. הוא היה אלוהים הבאב,  לא נכון שקראו לו אלוהים בלי הי הידיעה –ה-.

הוא היה אח-אלוהים, זה מרואה על קשרים משפתי יותר רחב לאלוהים. בספר אמוס מכיר המשמעות זאת, וזה תיאומה עם יהושעוה 5:15. המלאך הזה היה מפקד לצבא לאל. ליהווה יש הגדירה אחרת למלאך. רעיון לחותם או סימן, כנראה, מתחיל בספר שמות 3:15 (השני – החותמי). יעקוב חושב שהאלוהים הזה מלאך הצלה (בראשית 48:15-16).

מלאך יהווה פנה למושה על הר האלוהים וקראה אותו אלוח לאברהם, יצחק ו יעקוב (שמות 3:1-6, 10-12). הוא נקידם ו נמנה שליח לאלוהים, אל לאלוהים. היצור הזה היה מלאך בענן כבד מי שמות (שמות 13:21, 14:19 (סימו לב על על מונח ששונה כל זמן), שהיה יהווה, שיוך את הים(שמות 14:21). כך, יש לא כמה תארים, ששונים. דוקא הוא תתה חוק למושה וקבע שבעים זקנים לישראל (שמות 24:9-18). דברים 5:30-33 מפגין את היצור הזה כמו יהווה והחא גם שליח יהווה, שבמילים ליסו אף אחד מיאנשים ראה ואף אחד לא שמעה את את הכולו (יונה 5:37,6:46). אפשר להבין מלאך הזה כמו נוכחות לאל, לכן שם מלאך נוכחות. הוא – אל כפוף, הוא נתתה כמו אלוהים ישראל מעל חברים לאל (תהלים 45:6-7, להסתכל גם ליהודים 1:5-13, לרומאים 15:6). יהווה שלח המלאך שלו כדי להוציא ישראל מימצרים (במתבר 20:16) וכדי לגרש תושבים מי חנאן (שמות 33:2-3). המלאך הזה היה יהווה, שדיבר פנים לפנים עם מושה (שמות 33:11), ומושה לא מבחין בינותהם (שמות 33:12-17). ובכן, נוכחות אל התגשם דרך מלאך, שהיה אישיות או persona . המילה הזה מתאים למילה לטיני אישיות או מילה מסכה, אבל המילה הזה מביו לא נכון ומתפק בשלישיה.

מלאך יהווה נשאר עם ישראל במשך כל התקופת שופטים, באותו זמן הוא קיבל שם יהווה (להסתכל שופטים 6:11 ויותר). למלאך פונים אדוני (שיר 13), יהווה (שיר 15) ומלאך אלוהים (שיר 20). למלאך הזה פונים גם יהווה שלום או הוא מביא שלום , לכן, הוא מלך העולם, זה תואר למשיח . גידאון התפלל ותתה קורבנון לאל ולא לאלוהים הזה (שופטים 6:36), למרות ש, האלוהים הזה תתה לרוח אל אפשרות להיכנס בידאון (שופטים 6:34).

מלאך הופיע להורים לסמסון ולו פונה כמו לאלוהים (שופטים 13:19-20). מלאך הכריז שמו כמו פליאי (שופטים 2:18), שאפשר לתרגם כמו נהדג, תואר למשיח (מייסיה 9:69). מלאך הופיע בתקופת שופטים. המלאך הזה מתוך בין שמיים ואדמה. מאלך יהווה היה יהווה שדיבר על-ידי נביא גאד (שיר 18). תירגום לסמעויל מפגין, שיש פה שני יהווה -  מלאך יהווה ויהווה, לו תתה קורבנים. יהווה מנהיג למלאך. דויד פיחד זעם למלאך יהווה ולכן בנה בית המקדש.

מלאך יהווה מופיע לאליהו והשמו היה יהווה. הוא דיבר שהוא מגן למלך. הוא דיבר מיפנה יהווה. יסיה 32:31 מפגין מלאך כמו אלוהים ישראל. מלאך יהווה הזה חוליה רוחה בין אל ישראל ומגן נשראל.

צורות מנומסים התנהגות ליהווה אפשר למצצוא לאיזקיל (להסתבל גם SHD 3068, 3069). דבר יהווה מביא לאיזקיל. איזקיל 31:1 ויותר פונה לגן האלוהים. אדוני יהווה משתמש בישביל נביאה לאיזקיל 29:8, כך, אפשר לחלק דבר אל ואדוני יהווה. בתורה עברי יש מילה ממרה, שהיה תירגם כמו לוגוס בברית החדשה יונית.

אפשר להבין מלאך לדבר אל (ממרה) כמו משיח. זחריה 3:1-9 מפגין מלאך כמו שופט ומפגין לו כמו יהווה ומלאך יהווה. הסטן מופיע כמו קטגור. למלאך יש שילטון לגזור את הדין ולכן הוא שופט באמת למנהגים ואלונים מיתהילים82:1 , שעומד בין מועצה לאל ושופט בגבולות אלוהים. יחס מתפשט על משרת יהווה. תהילים 110:4 מתפשט לימודיה מיאהרון עד מליחסדק על-ידי היצורו. DSS מראה, שליהדות יהיה שתי עליות ליסו (להסתכל ג. ברמס מגילת ים המלך באנגלית ותירגום לשלושה-עשר קטעים מימערה XI ). משיח היה צאצא של בית אב נתן ולבית (להסתכל לוקה 3). ילקוט למשיח לשים לב על הבטחות לבית בדברים 33:8-11 ו5:28-29. הטקסט מכיר  נבואה לדברים על משיח, כמו במתבר 24:15-17. משיח אהרון ומשיח ישראל היה אישיות יחד מי טקסט מי שחם (VII) וקטע במערה IV  (ברמס, עמ' 49). תירגום קומרן משתיך למליכסדק וגם לאלוהים ואל. זה הולך מי תוחן לגזר דין החרון, שהיה לזרוז בכומר משיחי. יסיה 52:7 מתשמש אלוהים בהקשר עליה על ציון (להסתכל ליהודים 12:22-23). הוא היה גומלין עם מלאך מיחאיל ודוקא הוא עמד בראש לבני אלוהים למשפט. כך, כמה יהודים חושבים שמיחאיל זה משיח. זה תורה מיושנת לאדבנטיסתים, שפעלה עד שנת 1931.

יש אנשים יסחי-גומלין בין משיח ומלכסדק.שתי השואות מוטעיתות. לשם מלכצדק יש שממעות – מלך שלמי – צדק (להסתכל ברמס מגילת ים המלך באגלית). עם מלכצדק היה משיח, יהיה בעיה עם הגשמה וקרבנים. נוצרים חושבים שמלכצדק היה משיח כאשר הם מבינים לא נכונים טקסט איגרת ליהודים 7:3. מונחים בלי אב בלי אם ובלי בית אב מצא מי הכרח לכתוב מוצא לאהרון (נאמיה 7:64) בישביל כומרים מישבט לבית. תקופות מתילת חיים וגמור חיים שיך להכרח להתחיל ביצוע התחיבותות בגיל שלוש-עשר ולגמור לעשות מהשו בגיל חמישים שנים (במתבר 4:47). הכומר עבר הקודמו ביום המותו. למלכצדק לא היה תביעה כזאת איגרת ליהודים בכת, ש הוא היה אש (ליהודים 7:49) . הוא היה יצר כמו בן אל (ליהודים 7:3), פי כן, הוא לא היה בן אל, שהיה הכומר עוד אחד (ליהודים 7:11). כך, כול בחירים יכולים להיות כומרים והם כמו בני אל יכולים להיות בלי תלות לקרבה משפחתית וגיל בלנצח. אנחנו רק יכולים לתפוס מי היה מלכצדק (להסתכל עבודה מלאכצדק [128]). אססו מבין לא נכון את הטקסט. איגרת ליהודים אולי כתוב כדי לתקן השגיאה הזאת, אבל לא מבינים את הטקסט נכון. מידרש משיג ש, הוא היה רשי וגם מלך על מקום צדק. (אברהם בן אזרה). זה היה מקום שצריך לבנות בית המקדש לשחינה. המדרש דיבר שהמקום הזה ירושלים מי טקסט צדק בו (יסיה 1:21) (בן אזרה ונחמנידס, להסתכל גם הערת שולים סונזינו לבראשית 14:18).

אבל יותר חשוב, שתורת מועצה אלוהים היה ברורה ומוחלטת וכלל הבנה ברורה לטקסטים תנ''ך, שדיברו אל אלוהים. מצד אחד, מבנה כפופה לאלוהים מבינה, אבל מצד אחרת, יחס אל מיחאיל ומלכצדק מביו לא נכון.

יהווה סבואפ – זה שם ליהווה (מי יסיה 51:15, 54:5, אמוס 4:13,5:27), שיש אלוהים. ליצור הזה יש בן, זה אפשר לקרוא בתהילים 30:4-5. כך, בן לאלוח זה אלוח ישראל, אבל זה לא אוביקט לתפילות וקורבנים.

לאלוהים הזה,שנמינה לאל, יש כם המלכות אלוהים (תהילים 45:6-7), וגם עמד במוצעה לאל וכמו שופט בתוך אלוהים (תהילים 82:1).

תוצאה סופי לפעולה מלאך יהווה כמו אלוהים משתטפ על בית דויד בתנ''ך. מי תנ''ך ברור שגורל לבחירים, וגם לבית דויד, מלך ישראל, היה להיות אלוהימים, כמו מלאך יהווה בראשו.

זחריה 12:8 ביום הזה יהיה אל כמו מגן לתושבי ירושלים, וחלש ביותר בינהם בזמן הזה יהיה כמו דויד יבית דויד יהיה כמו אל, כמו מלאך יהווה לפניהם.

מונח לפניהם מתרגם כמו בראשו. ובכן, מלאך יהווה היה אלוהים בראש לבית ישראל. רק משיח יהיה להיות היצור הזה.

כך, תנ''ך זה תוספת למצב ישראל. לבית מלך מצץ להתשיח שילטון אלוהים מי ירושלים בין עמים. אנחנו רואים,ש זה לא תורה פיזית., לא עיברה על יסד לתנ''ך.

ברית החדשה מתאמתה שדקוא מלאך הופיע על ציון ודיבר על מושה ודוקא הוא תתה מיצוות והוא מפגין יסו כמו מלאך מי תנ''ך (ליהודים 1:8-9, תהילים 45:6-7) מוכיח מפליא יסו כפוף וציתן.

מילה שמשתמש בצורה יחיד כדי מפגין שם לאל זה מילה אלוח. הוא משתמש לאל-אב ואף אחד כדי להפגין יסו. המונח מאפין, שמשתמש בנוגע לסדר חילק בצבע אל, שפעל על שילטון אל, זה אלוהים.

אלויהם פעל בתור מועצה, בין חברי צבא אל וגם בין אנשים. מצב, שמצא טריניתאריים, שמוצעה כלל מישופטים עולמי ירושלמי – הטענה הזאת, קחה מיגפטרה לספר בראשית. הז היה הבנה במאה ראונה, שמדבר, שמצב לאלוהים או Theoi משתטפ על מושה יחסית פילון ויוסף. העמדה נוצרית היה נביע לאיריני. היא היתה נסגל למדעים מודרנין. לדוגמה, גרג וגרוח מצטטים איריני, שמדבר:

איו מעשהו שתנ''ך קורא אל, אף אב ובן, ומי שיש בחירים (אריאניזם מוקדם – צרות הצלה, Fortress Press, Philadelphia, 1981, , עמ' 68).

איריני השתמש מילה יוני theoi , שמתאימה למילה עברי אלוהים. המצב מודרני בנוגע למענה הזאת כולל במה, שצבא מלאכי לא כולל את המינח הזה.

חושבים שהם היו כפופים לאנשות, שמשתיך רק לחברי צבא הידרדריתים. חברי צבא הידרדריתים הבין כמו שיכול להביא לחרטה (על זה אפשר לקרוא בעבודה אלוהים שאנכנו ידעים). 

מחקרים מודרנים מפגיים, שיהדות הכיר עד ימי הבינים שטבע לאל פכול – ודדוקא: האחד - אל גבוה ביותר והאחר – אל כפוף (להסתכל פיתר חימן דת לאל אחד: מילה משתשמ אי-נכון בתורות יהודות?  JJS 42  (1991), 1-15, מרגרת באיקר  המלאך גבוה: לימוד לאל שני ישראלי, SPCK , London , 1992, וגם כורטדו אל אחד, אדון אחד, מנהגים מוקדמים  ודת לאל אחד בישראל עתיקה, Fortress/SCM‘, מהדורה Green McKnight and Marshall, Inter-Varsity Press, 1992)) . המילון טאולוגי לתנ''ך דוחה מוצא לאלוח כמו שם לשני מילים אל ואח (הבנה הזה מציע פאחגין (JNES 3:259 )). ללא ספק, שאלוח – זה אלוהים ושמספר זוגי לאל ישראלי כולל צורה גבוה ביותר וצורה כפוף.

עם מפנות לאלוהים מבחין לו מי אל פכוף, אפשר להשתמש מונח יהווה. סמית עשה ניסיון לעבד תורה אל. הוא מאשר, אל אמיתי ישארלי היה אל ולא יהווה. לכן, אל היה אל באמת, ראש לקבוצת אלים, ששמו ישראל. סמית מצא תמיכה בספר בראשית 49:24-25, שמפגין שמות לאל בנפדר מי זכרות על יהווה בשיר 18. גם בדרים 32:8-9 עמד יהווה בתפקיד מי לאחד בנים לאל, שקרא פה אליון.

   כאשר אלוהים תתה לעמים הירושה שלהם, כאשר הוא חילק אנשות, הוא קבע גבולות בינהם, בהתאם למספר את יצורים אלים. בחלק  יהווה נפל העמו, יעקוב היה הירושו (סמית, עמ' 7).

סחנז'נו מתרגם את הטקסט מסורטי (טמ) כמו בהתאם למספר ילדים ישראל. כך, מנהיג קשר בין שבטי ישראל ושטחים חנאניים. אבל זה עשה רק רמבם.

מט דיבר בני ישראל באותו מקום ספטואגינטה (LXX)  דיבר מלאך אלוהים, וקורן דיבר בני אלים. ובכן, הטקסט יותר מוקדם תומך כל שדיבר גבוה, והטקסט מסורטי והטקסט מסורטי היה שונה יותר מוקדם. RSV יורש הנקורת הראות הזה ומתרגם את הטקסט כמו בני אלוהים.

חלקות עמים, בהתאם למספר בני אלוהים או אלים, מפגין ביותר סדר נפוץ. במקום לתמוך אישור למבנה שמתפתחת, שהיתה נסתירה בפריסיים וטריניתאריים הסוהו הזה בלי סיבוכים גדולים.

סמית דיבר:

כיון ש יש לנו לא מספיק לעדות, שאל היה האל מיוחד ישראל בתקופת שופטים, אבל אין מספיק אישרות שאשרה היתה אליה מיוחדת ישראליתבתקופת הזאת. נימוקים ... שנמצא בספר שופטים 6, יש מהש הוא מזכיר יחד עם באל.

הבנה  אלוהים כמו מבנה נפוצה לא מתיחם בחיוב במדעים מודרנים. תאוריה להתאחדות משתמש, כדי להביר שמות שונות. השרעה על מה שבחירים יהיו אלוהימים עולה באמת בתקופת גילמגש, פה נוי הפגין כמו אחד מי אלים או אלוהים (להסתכל אנציקלופדיה לרוס חדשה לאגדות, חלקי אגדות אססירו-בבילים, 1984עמ' 63    Hamlyn’  ).

יהווה, שאנחנו הראנו יותר, מי דברים 32:8-9, כפוף ליהווה ישראל, שהפגין ישראל כמו עם מפתחי בתחיה. חלק עמים בהתאם במפסר ליצורים אלים מבצע פה יותר בשלושים, בזמן שהיה נפגין שבעים עמים או ספות (לשונות). כך, אפשר לעשות מסקנה, שמועצה מלאה לאלוימים מספר שבעים חבררים.

סינדריון או מועצה לזקנים, יסד על ציון, היה אב-טיפוס חסדר נפוץ. אלים עמדו נגד אלוהים ויהווה ישראל, כתוב בדנייל 10:13 (להסתכל דברים 32:18). ובכן, המועצה גדולה צריך יהיה מספר מסויס לאלהים שהתקומם.יצורים הזה צריך לפטר מיתפקידות בחירים. התחלחך הזה צריך להתחיל מי ראשון שקמה לתחיה.

גרבי (בעבודה יסו ויסטוריה מגובל, בחלק הגבלה לדת אל אחד, , Philadelphia ,Westminster Press 1982) עשה הערה, שבישביל תיאור אישים, שלא היו אל, משתמש התנהגות אדיבה. קרוא מושה "יצור אל". מתנהג לו Theios ליוסף (עתיקות יהודות 3:180, 34, 187, 10:35) וגם לפילון (לדוגמה חיים מושה 1:158). גרבי משער, התנהגות למושה כמו ליצור אל, יש יחוד לשוני, אבל הוא לא מבטא הטבע אלי מיוחד.

באותו זמו, אין אף אחד לא בטוח, שדוקא אל עשה מושה לאלוהים ומינה לו על אלוהים מיצרים ועשה אהרון נביא שלו. המונחים האלה משתמשים רק בישביל מתוכות אלי, אבל מסירה יפוי כוח התרחשה לא רק מי אדוני למלאך אלוהים, ויותר למושה, שהיה העדות הרשאון תנכי, שיש לנו על מה שתואר לאלוהים היה נפוץ על אדם דרך צו ישיר לאל (להסתכל שמות 4:16, 7:1). עם תואר אלוהים לא יהיה להודיע בדרך צו אלוח, אז האל עצמו יעמד פרו בסתירה עם מיצוה ראשונה, עם הוא ימנה מושה אלוהים לפרו. באותו זמן, מוצה לא מביא את זה. ובכן, לפרו יהיה אלוהים עוד אחד לאל. במינוי שלו אל הפגין, שמונחים  על יד פירוש הדבר על מקום או בלי מסירת שילטון. לכן, אל יכול למנות אלוהים כפוף לישראל מתהילים 45:7 בלי השפיה על משמעות ושילטון במיצוה ראשונה. משתמשעות למונח אלוהים בדרך מסירת שיטה לשופטים עולמים, לשופטים בירושלים, קוחה בחשבון, שמונח  כמו אל משתתפ מיחוץ גבולות לשלוש יצורים בחיים מציאותי. הסבר הז שונה תוכן שיש בתנ''ך.

מונח אלוהים השתמש לצבע מלאכים וגם לכומרים, ודוקא למושה,כדי להפגין, שתאור אלוהים והרחקה את האל וטבע שלו משתמש על אנשים בחירים. עם היה בעורה, כומרים צריכים להופיע נגד אלוהים.

מונח אלוהים – זה מילה ברבים, שמשתמש בישביל התנהגות לצבע מלאכים. זה מפגין, שאלוהים זה מונח ברבים,שמשתמש על תורה ושילטון אל. בספר בראשית 35:7 מונח, אבל מיתרגם כמו אל ידע. סונזינו עשה הערה ש:

מונח אלוהים, שמתאר אל בצורה אדוני, אפשר ברבים, אבל אף אחד מי מילים הא