-UNTITLED-

הדיבר הרביעי קשור לחג שבת ויום מנוחה. הוא מדבר על היום השביעי, על ראשי החודש, על ימי הקודש ועל מערכת יובלים. כל החגים האלה קשורים ללוח שנה של ירח וחשוב לכל האנשים לשמור עליהם (מתי 2:22). הם או באים ביחד או עוזבים ביחד (הקול' 2:16־17).

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

( כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox )

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

יש יום שביעי בשבוע, ראש חודש כל חודש, יום קדוש כל שנה, שנה שביעית ושיקום של יום שביעי היובל. כל התאריכים האלה חשובים ואנחנו חיבים לשמור עליהם.

12 שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך.

14 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך

ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח

15 וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה

ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת.

10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך

11 כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם

וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו.

פרוש של המילה שבת זה לנוח ולהפסיק. היום הזה יום תפילה (ויקרא 23:3), יום מנוחה ויום שיקום (שמות 23:12). זה סמל של כוח של אלוה שפעם ראשונה נברא עוד בתקופה של אדם הראשון. (בראשית 2:2־3). הוא מכוון לאנשים (מתי 2:27). ושמירה עליו קשורה לאמונה. אברהם שמר עליו (בראשית 26:5) הוא צי קיבל את האמת (בראשית 24:27) ומי שהדריך את אחרים בדרך לאלוה (בראשית 24:48). ישראלים בזה שהם שמרו על יום שבת הם טעננו שהם עם של אלוה והם מוכנים לשמוע אותו ולקיים את מצותיו.

כשאנחנו שומרים על יום הזה אנחנו מראים את האמת שלנו באלוה. שמירה על שבת זאת מצוה גדולה ומעישה קדוש (יש' 56:2־4, 58:13, 66:23, עז' 44:24, 45:17, 46:1־4, 12). ישראלים קיבלו אונש בגלל שלא שמרו על יום הזה (יש' 1:13, ירמ'17:21, עז' 20:12־24, אמ' 8:5).

יום שבת זה הדיבר הרביעי שאנחנו קוראים עליו בספר השמות 20:8־11 וגם בספר הדברים 5:12־15. לפי הדיבר הרביעי יום שבת קדוש ללוהים (יהווה אלוה). בספר שמות אנחנו קורים:

10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך

11 כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם

וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו.

זאת אומרת שכל אחד, אפילו חיות יוכל לנוח. (דברים 5:14).

במשך שישה ימים אנחנו צריכים לעבוד (דברים 5:13 בשביל בריאה ויצירה (בראשית 2:15) ואנחו לא צריכים להיות עצלנים (2 התוסל' 3:6־11). מה שאתם עושים בידיים שלהם תעשו מכל הנפש (החזון 9:10). מה שתתנו תקבלו (הגל' 6:7).

יום שביעי זה יום קדוש של שבת. עוד בתקופה של האדם הראשון היום הזה היה יום שבת. כל העמים הגדירו את היום השביעי כיום שבת. וים שביעי הוא חלק של מערכת ואי אפשר להזיז אותו ליום אחר או לוטר עליו לפי מחזורי ירח או שמש.

לוח שנ החדש של כל העולם מוטר על האצם של החוק של אלוה. לוח שנה של כל העולם קולל 12 חודשים והוא לוח שנה קבוע.שמחולק לרביעיות. הוא קבוע כי לא משתנה משנה לשנה.

לוח שנה שאנחנו מדברים אליו לא קבוע עבל שנתי. הוא משתנה כל שנה. זה קורה בגלל שאי אפשר לחלק 365 ימים לפי ימים בשבוע. אף חודש לא קולל 29.5 יום.

בגלל שנשאר יום אחד שנה בדרך כלל מתחילה ומסתימת ביותו יום של שבוע. אז שנה חדשה מתחילה ביום הבא של השבוע מה שדורש לוח השנה של כל שנה חדשה.

באצם לוח שנה שלנו, גרגוריאני זה שילוב של 14 לוחות שנה שונים. לוח השנה שמתחיל ביום ראשון שונה מלוח השנה שמתחיל היום שיני וככה כל שבעת ימי השבוע. חוץ מזה יש יום נושף שיכול לשנות את כל הסדר של כל לוח השנה.

אילו הינו מבטרים על יום אחד היה לנו לוח שנה קבוע ושנה חדשה צמיד היתה מתחילה באותו יום.

אנחנו יכולים לזרוק יום אחד מלוח השנה בלי לוטר על מחזור שמש שקולל בארך 365.24 יום. פשוט אנחנו צריכים לחכות 24 לפני שיבוא שנה חדשה ונתחיל לוח השנה הבא. את הימים "הריקים" לא יהיו ימי עבודה. מאוד הגיוני לעשות במקומם חגים.

הרעיון הזה ואחרים משנים את סדר השבוע שבא עוד מזמן של האדם הראשון. המחזור של שבעת הימים כזה לא משתלב לא עם לוח השנה של ירח לא לוח שנה רגיל.

בספר ויקרא כתוב שיום מסתים בערב ולא בלילה ולא בבוקר.

32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד־

יום שביע מתחיל בסוף של יום שישי בערב, עששמש שורחת וחושך מגיע (ראה גם מאמר תחילת היום).

ביום שבת אסור לקנות או למכור דברים או לעשות משהוא שגורם להשכרה. זה אומר שלא צריכה להיות שום פעילות ביום שבת. נחמיה הוא נותן דוגמה לבן אדם שעבד ביום שבת

29 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל־הנבדל מעמי

הארצות אל־תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין.

30 מחזיקים על־אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת

האלהים אשר נתנה ביד משה עבד־האלהים ולשמור ולעשות את־כל־מצות

31 ואשר לא־נתן בנתינו לעמי הארץ ואת־בנתיהם לא נקח לבנינו.

סדר שבוע עם שבת צריל להבין כסדר שאלוה קבע לנו לקיים.

מצות ־ סימן של חוק של אלוה (דברים 6:8) וחזרה לתשובה לישראל (דברים 6:10) שדרך קורבן ישוע מביא את כולנו דרך ישוע לאוה (הרומ' 9:6, 11:25־26). הסימנים האלה עוזרים לישראל לא לעבוד לאלילים (דברים 11:6) כי הם סימנים וחותמות של בחירת האלוה (החזון 7:3).

סימן זה דבר שמבדיל או מזכיר לבן אדם על אחריות שלו מול אלוה. ימי הקודש שבתות זה סימנים של עם המובחר שלו. זה סימן בינו לבין אלוה שעושה אותנו המובחרים.

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם

ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם

הרבה פעמים חושבים ששבתות זה רק רבים משבת. זה לא נכון. שבתות שיכות לכל המחזור של חגיגות ראשי החודש, ימי הקדושים וכל המחזור של יובלים גם.

שבת זה לא סמל רק של כנסיות של אלוה. זה גם סמל של העם שעוד לא הגיע לאמונה ולכנסיה. אלו היה היתה סמל של המובחרים אז יהדות וביניטריות שגם שומרים על שבת היו חלק של תקומה מבין המתים ראשונה. אבל הם לא יבואו לתקומה ראשונה.

9 והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה

טהורה זה גם סמל של העם המובחר. מי שלא שומר על זה יתאבד מהעם שלו עם ישוראל שזה כנסיה של אלוה (ויקרא 23:29, הרומ' 9:6־8).

27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא־קדש יהיה לכם

28 וכל־מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם

29 כי כל־הנפש אשר לא־תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה.

30 וכל־הנפש אשר תעשה כל־מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את־הנפש

31 כל־מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם.

32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד־

טהורה גם חשובה להחרזת היובל כי יובל הוא בסיס של מערכת של אלוה בהנהלת פעילות של אנשים בכדור הארץ שלנו. זה שבת שבתות שנמצא בקדושה, עיר של שבתות שהיא עיר קדושה. על חשיבות רוחנית של יובל אנחנו נספר יותר מאוחר.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא

תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן־השדה תאכלו את־תבואתה.

טהורה או הכנה לטהורה לא נחשבים כפעילות כי זה באצם קו ישר עם אלוה שחשוב שיהיה ביום הקדוש שבת.

12 כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה

13 זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה

14 כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה.

15 העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה

16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד

והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם.

כנס לטהורה קורה בשביל ספירת המובחרים של ישראל. הוא אותה דבר בשביל כולם ולא משנה מאישיות של מישהו. הספירה של ישראלים נקבעה עלידי אלוה עוד בזמן של ביראת העולם (החזון 17:8) וישוע שילם על כולם פעם אחת ולתמיד (הרומ' 6:10). לפי סכום אנחנו רואים ששילמו על הצלה שלנו ולא בכסך אלה בקורבן של ישוע המשיח (עבר' 7:27, 9:26, 10:10, 1פטר' 3:18).אשיפת כסף בחג הפסח מתנגד לאצם של קורבן של ישוע.

בידיוק בגלל זה יש רק שלושת הכנסים שנקבעים בספר שמות 23:14־18, 34:24, דברים 16:16, 2 שמ' 9:25 והם צריכים להגיע עד הבוקר של כל החג.

15 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש

16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך

17 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך אל־פני האדן יהוה.

18 לא־תזבח על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין חלב־חגי עד־בקר.

סמל פעם ראשונה מופיע בספר בראשית 9:12. קשט היה סמל של אלוה ואמר שהוא לא יהרוס את קדור הארץ במיים בפעם השניה. אלוה משתמש בסימנים שמצביעים על יחסים מיוחדים איתו.

סמל ראשון של העם המובחר היתה ברית מילה (בראשית 17:10־14). את המעשה פיזי הזה היה חותמת. היום זה מעשה רוחני וקולל גם נשים מיום הטבלה שלהן. (ראה גם מאמר חזרה לתשובה וטבילה [52]). בהתחלה זה היה רק רצון (דברים 10:15־17) אבל גם דרש השתטפות של אלוה.

6 ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־

הטבילה ברוח הקדוש זה סמל ראשון של המובחרים דרך דם של ישוע המשיח וגוף של בן אדם (מתי 28:19, מעשים 1:5, 11:16 הרומ' 6:3, 1 הקור' 12:13, עבר' 9:11־28). את הסימנים האלה שבת וחג פסח מכובנים להגנה נגד עבדת אלילים (דברים 11:6). את שני הסימנים האלה הם חותמות על היד ועל המצח של המובחרים של אלוה.

יחד עם רוח הקדוש הם מיצבים את הבסיס של החותמת בספר החזון 7:3 של ימים הנוראים. אז סמל של המובחרים נמצא בדיבר הראשון. ישוע אמר: אתם צריכים לעבוד לאוה ורק אליו אתם צריכים להתפלל (מתי 4:10, לוקס 4:8). אז העבודה שלנו לאוה זה כפיפה אליו.

שבת ־ סמל של כנסיות של אלוה אבל לא רק. סמל ראשון זה אב האלוה. מבנה אוניתרי טוען שיש רק אלוה יחיד (1 הקול' 8:4) שאנחנו מכירים אותו (הוש' 8:2, 13:14). אנחנו צריכים לדעת אותו (הגל' 4:8־9) והרצון שלו (מעים 22:14).

חשוב לנו להבדיל הין אלוה וישוע המשיח שלו. (יוב 17:3). אננו צריכים להתביש אים אנחנו לא עושים ככה או לא יכולים לעשות את זה. (1 הקור' 15:24). הבנת אלוה סבאוף כאלוה יחיד אמתי זה בסיס של אמונה.

טבילה זאת סמל שיני וקבלת את הרוח הקדוש זאת חותמת פנימית.

סימנים חיצונים זה שבתות וסדר פסח \ חג הפסח שזה סמל של חוקי אלוה. לראשי החודש וימים הקדשוים יש אותו תפקיד. אנשים לא שומרים על שבת בגלל עבדת אלילים וחוסר אמונה.

16 יען במשפטי מאסו ואת־חקותי לא־הלכו בהם ואת־שבתותי חללו כי

17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא־עשיתי אותם כלה במדבר.

18 ואמר אל־בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל־תלכו ואת־משפטיהם אל־

19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת־משפטי שמרו ועשו אותם.

20 ואת־שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה

אנשים לא שומרים על שבת בגלל עבדת אלילים וחוסר אמונה. שבתות קוללות כל ימי התפילה מקודשות לאוה שנמצאים בלוח השנה שלו שמתבססים על סדר של ירח. אלוה מאניש את העם שלא שומר על החוקים שלו או לא מכבד אותו.

21 וימרו־בי הבנים בחקותי לא־הלכו ואת־משפטי לא־שמרו לעשות אותם

אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את־שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם

22 והשבתי את־ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר־הוצאתי

23 גם־אני נשאתי את־ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם

24 יען משפטי לא־עשו וחקותי מאסו ואת־שבתותי חללו ואחרי גלולי

שבתות באות ביחד עם הדבר הראשון וכלהחוק. העם שלא שומר על החוק של אלו המקבל אונש חזק.

שבתות הן סמל של אמונה שלנו ורצון לעבוד לאלוה לפי חוקים שלו. לוטר על שבת אומרת לוטר על תקות הלאוה. זאת הסיבה שהיום רודפים אחרינו על שמירת השבת.

כל אשר מקלל על שבת ימות (שמות 31:14, במדבר 32:36). היא קדר בין עם של אלוה לבין אלוה לעולם (שמות 31:17). אנחנו ששומרים על שבת בברית בחדשה אנחנו עם המובחר , ישראל רוחנית (הרומ' 9:4).

כל הכנות לשבת צריכות להיות ביום לפני שבת (שמות 16:5). אושפים אוכל כמן. כל אחד צריך לשמור על המקום שלו (שמות 16:29־30). בכל התקופה של החיים (שמות 34:21).

אלוה הוכיח שהוא אלוה לא בזה שאמר שצריך לשמור על שבת אלה בזה שבאמת שמרו על שבת.

לפי טקסט הזה וגם לפי החוק של הברית העתיקה צריך להכין מספיק אוכל כדי לאכול ביום שבת (מתי 12:1־12).

1. 12 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו.

2. ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת.

3. ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו.

4. כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם.

5. או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון.

7. ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים.

10. והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה.

11. ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו.

פרק שלישי הנ'ל שיך לספר 1 שמואל 21:6 (שמות 25:30, ויקרא 24:5־8). חוץ מזה כוהנים בבית המקדש מוטרים או מתעלמים על חוקי של שבת (מתי 12:5, במדבר 28:9־20, נחמ' 13:7, עז' 24:21, יוב 7:22־23).

המאמר שלנו על שבת כעל יום קדוש מאוד חשוב. זה יום מכוון לתפילה. באצם ביום הזה נעשו הרבה יותר קורבנות מאשר בכל יום אחר. על סוגים מסוימים של פעילות שלנו אנחנו יכולים לקבל אונש.

ישוע גם ציוה לנו על ריפאת חולים. זה צריך לעשות ביום שבת. מאכילה וריפאת חולים בשבתות נעשה לפי החוק של אלוה. (לוקס 6:8־10, 13:14־16, 14:3, מתי 12:10־13).

23. ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת.

בבשורה על פי לוקס כתוב שבשבת צריך לעשות דברים אים הם מסוכנים לחיי בני אדם.

זה באצם קדוש לריפאה בשבתות. שאלה על הרפאיה לחולים ועניים זאת שאלה מואד חשובה. אנשים צריכים להתכונן לשבת ולגרום למקסימום תועלת לקרובים שלהם.

1. 3 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה.

2. ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה.

4. ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו.

5. ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת.

דוגמה עם שור מראה לנו מקרה שלא מצפים אבל בכל זאת אנחנו צריכים לתכנן הכל מראש. חמורים לא צריכים לקבל דברים יותר מדי קבדים (נחמ' 13:15) ושער צריך להיות סגור. זה אומר שאנחנו צריכים לא לעשות שום דבר ביום הזה. א6נחנו לא צריכים לקחת איתנו דברים קבדים (ירמ' 17:21), ולאשוך אצים (במדבר 15:32־35). אנחנו גם לא צריכים לאשוף ענבים ולעשות ממנו יין (נחמ' 13:15). כל המלעכה יום יומית צריכה להסתים ביום הזה.

38 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם

39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם

ולא־תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם.

40 למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם.

41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים

זה בינכם לבין יהוה האלוהים שלהם הסמל בינכם (מתי 23:5).

אפשר לקנות או למכור אוכל או דברים אחרים (נחמ' 10:31). אבל בשבת אסורות גם קניות גם מכירות כל שהן. השבת מכוונת להצלה איפה אנחנו צריכים לשמור על חוקים כדי לקבל הצלה ותקומה מבין המתים (מרקוס 3:4, לוק 6:9). ואנחנו צריכים להיות ביחד (מתי 12:11).

אנחנו לומדים ושומרים על שבתות לא בגלל שאנחנו מפחדים על האונש שלו אלה בגלל שאנחנו אוהבים את אלוה האב שלנו.

3. שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים.

לא קשה לשמור על שבת אבל חשוב לשמור עליה בטהורה פנימית (יש' 1:13). חשוב לא לקלל בשבת (יש' 56:2, 56:4־7).

2 אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו

4 כי־כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את־שבתותי ובחרו באשר חפצתי

5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן־

6 ובני הנכר הנלוים על־יהוה לשרתו ולאהבה את־שם יהוה להיות לו

7 והביאותים אל־הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון

שבת זה יום של חג ןלא של סבל (יש' 58:13־14). כל אחד ישמור על שבת כשהו יבוא להתפלל לאלוה. מראש חודש אחד עד ראש חודש שיני, משבת אחת עד שניה (יש' 66:23).

בשבת אסור לסחוב דברים קבדי םואסור להביא אותם לירושלים (ירמ' 17:23). כל עבודה ביום הזה אסורה. והחוק הזה צריך להיות קדוש.

ישוע היה יותר גדול מבית המקדש אשר אנחנו יותר גדולים משר בית המקדש כי אנחנו בית המקדש רוחני (2 הקור' 6:16), בית המקדש נבנה בשבילנו. (מרקוס 2:27).

אנחנו גם צריכים לשמור על שבת כחלק של הכנת הבית שזה אנחנו הבית בשביל אלוה. זה שיך לכל האנשות וניתן לישראל בתור מבחן (שמות 16:18).

שסת ־ תנאי ראשון לקבלת מלכות ישראל במקרה עם לא עובדים ביום שבת. על כיבא של דויד צריכים להיות מלכים ונסיכים. אבל אים יהודים לא ישמרו על זה ירושלים יהרס באש וחרף (ירמ' 17:27). אפיקורסים יצחקו על שבתות (איכה 1:7) בימים הקשים בשבילה. אז שבת זה סמל שלנו למי שחי בבית של אלוה. מי שיקלל על שבת או כוהן או מלך הוא יקבל אונש חזק (איכה 2:6).

שבתןת מקודשות לחגגות ושימחה. אבל מי שמקבל אונש לא יכול לשמוח (הוש' 2:11).

חשוב לשמור בשבת על יחסים נכונים. צריך לחכות עד שהיא תצא ורק אז להתחיל לעשות דברים אחרים. (אמ' 8:5). כשאתה עושה מעשים טובים ומוטר על חיסרונות תהיה רואה תמיד (לוקס 13:10־16).

בשבת מותר גם לעשות ברית מילה וגם למלא את הלב ברוח הקדוש. תשפטו אחד את שיני במשפט הכנון בשבת בעזרת הטובה שאתם עושים בשבת (יוב 7:12־24).

2 אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו

ברוכים אלה ששומרים על שבת ועל אלה שלא שומרים אנחנו קוראים:

21 כי נבערו הרעים ואת־יהוה לא דרשו על־כן לא השכילו וכל־מרעיתם

בתקופה אחרי משיח אנחנו צריכים טבילה גדולה ורוח הקדוש וקידוש החוק. אבל זה לא אומר שאפש לא לשמור על בת, להפך.

מנוחה ביום שביעי שבת נשארת! ואנחנו מי שנטבלים בישראל רוחנית ומחדשים על ברית מילה עם אלוה אנחנו נשמור על שבת שלו!

13 ואתה דבר אל־בני ישראל לאמר אך את־שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני

14 ושמרתם את־השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל־העשה בה

15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל־העשה

16 ושמרו בני־ישראל את־השבת לעשות את־השבת לדרתם ברית עולם.

17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי־ששת ימים עשה יהוה את־

18 ויתן אל־משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן

כשהזמן יבוא אלוהים ידרש מכל אחד להוין הכוהן שלו לבי. וכל אחד יבוא אליו ביום שביעי יום שבת.

18 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו

19 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי

קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי

20 והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים

ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני

22 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־

23 והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני

על יום שבת צריך לשמור (לפי ספר שמות 20:8־11 וספר דברים 5:12־15) כעל יום שציוה לנו אלוה וזה הדיבר שלו אחד מעשרת הדיברות. הם החוקים שאסור לעבור לנו בכל מקרה. שבת קדושה. כל שלא שומר על שבת מת והנפש יוצא מהעם שלו (שמות 31:14־15). יום של שבת הוא יום למי שמחדש את הברית עם אלוה העבר' 4:9). יום שביעי מתחיל בערב יום שישי כששמש שוקעת וחושך מגיע. יום שבת נמשך משקיעה עד שקיעה (ויקרא 23:23). היא הברית הנצחי בין עם של אלוה לבין אלוה. היא סמל שלו כאדון עולם (האפ' 31:15־16). ישראל רוחנית קוללת את כל הנוצרים. זה חוזה בין אלוה לבן עם שלו וכל הגוים בסופו של דבר צריכים להצתרף לעם ישראל (רוחנית). מי שלא שומר על שבת כאונש הוא יקבל מות (החזון 20:5).

שבת זה יום מנוחה שאנחנו שומרים עליו כעל יום של אלוה. זה לא יום שצריך לא לעשות כללום אלה יוםשל עבודה רוחנית לאלוה (יש' 58:13־14). ביום הזה אסור לעשות אף עבודה (ירמ' 17:21־22), אסור לקנות (נחמ' 10:31) או למכור (נחמיה 13:15) דברים ואוכל.

22 ולשנים האנשים המרגלים את־הארץ אמר יהושע באו בית־האשה הזונה

והוציאו משם את־האשה ואת־כל־אשר־לה כאשר נשבעתם לה.

23 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את־רחב ואת־אביה ואת־אמה ואת־אחיה

ואת־כל־אשר־לה ואת כל־משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל.

אנשים צריכים לעבוד לאלוה ביום השביעי הייום שבת וגם בזמן של ראשי החודש.(ראה גם יחזק' 46:6, 46:9־10).

1 כה־אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי

2 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על־מזוזת השער ועשו הכהנים

את־עולתו ואת־שלמיו והשתחוה על־מפתן השער ויצא והשער לא־יסגר עד־

3 והשתחוו עם־הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה.

קורבן של ראש החודש הוא קורבן אפילו יותר גדול מאשר קורבן של יום שבת (יחזק' 46:4־6). אין בינהם הבדל. שני הימים קדושים באסור למכור ולקנות בימים האלה.

5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה

חשיבות של הקורבן של יום ראש החודש קשורה אל הכנסיה והמעוצת ישראל. אים לא לשמור על ראשי החודש אי אפשר להבין את לוח שנה של אלוה. (ראה מאמר לוח שנה של אלוה [156]). לוח שנה עברי של היום לא מדיוק וקשה לדעת על הנכומות. עד שאנחנו לא נחזיר את לוח השנה של אלוה חגים וראשי החודש יהיו לא בימים הנכונים אז שיקום חשוב מאוד. רק איפ נחזיר את לוח שנה של אלוה נוכל לשמור על לוח שנה של אלוה במאה אחוז.

בספר במדבר 10:10 ראשי החודש נזכרים כהזכרת אלוה.

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם

ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם.

אלוהים שלנו זה יהווה האלוה שלנו. ישוע היה קורבן. הוא לא ויטר על ראשי החודש ושבתות.

11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד

12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת

13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה

14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש

15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על־עלת התמיד יעשה ונסכו.

מטקסט הזה אנחנו יודעים שצריך לשמור על ראשי החודש כל חודש במשך השנה. זה קשור גם ראשי החודש גם שבתות.

31 ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט

3 ומנת המלך מן־רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות

ספר עזרא 3:5 גם טוען שצריך לשפץ את ראשי החודש. שני שיפוצים גדולים קוללים את שיפוצי ראשי החודש.

5 ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל־מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב

ראש החודש זה התחלה או יום ראשון של החודש. (במדבר 10:10, 28:11). לוח שנה של ירח זה סמל של אנשים קדושים. בספר שמות 12:2 כתוב שכל העמים נחשבים בשמש וישראל בירח. (תהלים 104:19). ביום שבת ובראשי החודש אנחנו מריכים לנוח כמו שאנחנו קורים בספר של הנביא עמוס 8:5. זה היה יום שימחה. על שימחה שהיתה בחגים וימים מיוחדים של אלוה ויטרו יותר מאוחר.

11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי

זה קרה בגלל חוסר אמונה ועבדת אלילים. אלוה מאניש את האנשים שלו כי הם לא שומרים על חוקים שלו. בסופו של דבר הוא מעניש את כל העם.

12 ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי.

ספר בראשית אומרת לנו שאלוה מבדיל בין יום ולילה וגם הוא מבדיל בין חודשים ועונות השנה. ראשי החודש מגדירים את סדר הנכון של החדים וגם באים לפני יום שבת שהיא סיום של כל שבוע יום שביע וירח מתחיל מיום רביעי. מברקים מבדילים בין חושך לבין אור (בראשית 1:18). ירח מסמל אור של העולם הרשע שמדריך אותנו. כדי לתאר את ישוע משתמשים בשמש.

2 ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד בהראותו כי־הוא כאש מצרף וכברית

3 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את־בני־לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו

4 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות.

פחד של אלוה זה הזכרה לנו על שמירת החוק. חשוב לשמור באותה גודל גם על שבת גם על יום ראש החודש. אסור למכור גם בשבתות גם בראשי החודש.

4 באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת

5 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם

6 וגם־אני נתתי לכם נקיון שנים בכל־עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם

יש שתימעשרה חודשים וגם חודש 13 שמושיפים אותו 7 פעמים במחזור של 19 שנה לפי מה שכתוב בספר בראשית 12:1. לוח שנה של אלוה מגדירים לשי דברי השמים. אנחנו יודעים על לוח השנה של אלוה לפי נמצאות של כוחבים וקדורי השמיים אחרים. הדוקטרינה הזאת נמצאת במקרא ומאוד חשובה לשמירת החוק של אלוה.

אז דוקא ירח נמצא במרק(tek-oo-faw ) או (tekquphah ) שאומר:

ז ולא שמש. שמש היא רק מתחילה את היום וראש השנה גם משתמשים בשמש. זה לפי ספר שמות 34:22

לל האנשים שחים בחלק דרומי של קדור הארץ יום הכי קצר הוא בדצמבר, היום הזה בדרך כלל זה יום 21 של דצמבר. להפך, יום הכי ערוך זה יום של יוני, בדרך כלל אנחנו יודעים שזה יום 21 ליוני.

באביב יש יום של ימי השויון של אביב ־ ביום הזה יום ולילה שווים בעורך שלהם. בדרך כלל יום הזה נגיע ב20 למרץ. יש אותו יום בסטיו כששמש עוברת על אקבטור ויום ולילה בארך שווים ועוקך שלהם. היום הזה זה יום 22 לספטמבר.

שנה טרופית קוללת 365.24219 יום, חודש באותו זמן כולל 29.53059 יום. 19 שנים קרובים למספר שלם של חודשים. חוץ מזה עורך של כל שנה יכוליה להיות יותר גדולה בקמה דקות לפי כוח גרביטציה של קדורים וכוחבים אחרים. חוץ מזה גם עורך בין שני ירחות חדשים יכול להיות פלוס מינוס שעתיים. יש הרבה דברים שמשיעים על זה גם כוח גרביטציוני וירח אצמו.

מחזור שלם בעל 19 שנים. התקופה הזאת טליה בירחות כי הם משתנים כל עונה. מחזור שלם בעל 19 שנים.

החווק דורש שנשמור על ראשי החודש (במדבר 10:10, 28:11־15, 1דברי 23:31, 2 דברי 2:4, 8:13, 31:3). בזמן הזה כמו בזמן של שבת אסור לקנות או למכור (עמוס 8:5). ישראל שמרה על ראשי החודש (יש' 1:13־14, עזרא 3:5, נחמ' 10:33, תהלים 81:3, הוש' 2:11). גם כנסיה עשתה את זה במשך אלפי שנה. כנסיה כיבדה את שבת גם היא כיבדה על ראשי החודש.וימי הקודש (הקול' 2:16). בתקופה של משיח יחזירו על ראשי החודש וישמרו עליהם (יש' 66:23, עז' 45:17, 46:1, 46:3־6). גם היום אנחנו חיבים לשמור עליהם כמו על שבת. לשמור על ראשי החודש חובה שלנו אפילו לפני יום קודש שאנחנו מגדירים אותם.

כתוב: לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא. הדיבר שהלישי מוקדש לכוח אלוה ושילטון של אלוה במערכת חוקים וסדר שלו. הדיבר השלישי לא רק אומרת לא להגיד את השם של אלוה לשוא אלה הוא גם מתיחס לחוב ציבורי ודתי של כל אחד וסדר נכון של לוח השנה שנבראים בשביל לקיים באופן נכון את הדיבר הזה. ניסיון לפעול בשביל אלוה לפי שיטה אחרת זה ניסיון לשוא.

34 וישא העם את־בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על־שכמם.

35 ובני־ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב

36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את־מצרים.

37 ויסעו בני־ישראל מרעמסס סכתה כשש־מאות אלף רגלי הגברים לבד

39 ויאפו את־הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשו

40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה.

41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־

42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה

43 ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו.

בלי ספק משיח היה חלק חשוב של יובל הלוה כמו שרואים את זה בחג הפסח אבל קודם הוא חי כאלוהים של ישראל שהיה תחת אלוהים שלו שזה היה יהוה האלוה יחיד אמתי. דוקא הוא נתן את התורה למשה כשדיבר יאתו אחד אחד.

משה לא סיבר עם האב (אלוה או טאון). יוחן אומר באופן ישר שאף אחד אף פעם לא ראה את אלוה. (יוב 1:18). זה היה אלוהים שנקרא מלאך הנמצאות או מלאך של אשיפה גדולה (ישע' 9:6 LXX ). אלוה נתן דגים לישוע וישוע הביא אותם לחיים וקבע בין המובחרים ובסופו של דבר בין הכמים כי הוא הכין אותם לתקומה. בספר במדבר 28 ו28 יש רשימה יחידה נכונה של קורבנות של יום, של חודש, של שנה.

ישוע לא משתנה היום אתמול ומחר (עבר' 13:8), אלוה ־ לא משתנה (מלאכ' 3:6, יעק' 1:17).

זאת אומרת ששום דבר קדוש לא משתנה אז הימים הקדשום שאנשים קיבלו לפי החוק של אלוה גם סטטים ולא משתנים עם הזמן.

יש אנשים שבכונה לא שומרים על שבתות, ראשי החודש וימי הקודש. אבל זה מתנגד לנביאות שלאוה העביר דרך הנביאים שלו. אלוה דיבר דרך עמוס הנביא ומשווה את ישראל עם סל של פרות (אמ' 8:1).

דבר מרזי בזב זה חוסר שמעת הלאוה. אונש בגלל זה זה שבתות וחדים עצובים.

זה קורה בגלל שאנשים לא שומרים על קול של לאוה יהוה (אמ' 8:11־14). זה קורה בגלל שאנשים לא מסוגלים להבין את הטבע של לאוה יחיד אמתי. (יוח' 17:3 1 יוח' 5:20). בגלל זה אנשות מקבלת אונש. (הוש' 8:5־9). אפילו שדים יודעים שאלוה יחיד ונצחי (יעק' 2:19).

תורה של אלוה נכתבה לישראלים אבל הם חטאו ועברו על הדיבר הראשון ואיבדו אותו. (הושי 8:11־12).

חלק 6 של בשורה על פי יוחנן קוללת סימבוליות ששמראה הכנה על חג הפסח וחגיגות של החג הזה. בכל משפט של החלק הזה נמצא סימבוליות מיוחדת לכל אחד. המקול בין המובחרים והחלק שלהם ב144.000 תחת הנהלה של שתימעשרה השליחים בתור של שבתי ישראל.

53. ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם.

54. האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.

יש שלושה תנאים של חיים הנצחים. הם לא קשורים לסדר פסח. שניים נמצאים בבשורה על פי יוחנן 17:3

שיני אמונה בישוע המשיח בתורה על אלוה יחיד אמתי (1 הקור' 15:34).

שלישי זה השתטפות בסדר פסח ולאכול את בשר ודם של ישוע ־ אלה תנאים של חים נצחים (יוח' 6:53־54).

התנאים האלה חשובים לחיים נצחים. אבל את השלשים האלה באים יחד עם כפיפה. כפיפה לאלוה יחיד אמתי ושמירה על חוקים שלו ומצוותיו. הקדושים זה אלה ששומרים על מצוות (החזון 3:10, 12:17, 14:12). מי שלא שומר על החוק מקבל אונש.

27. והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה.

שמירה על החוק זה תנאי לשיקום של רוח הקדוש. בלי רוח הקדוש אתם לא יכולים להכנס לעולם השמיים ולקבל חיים נצחים שדורשים תנאים כאלה. גם אי אפשר לשכוח על שמיעה. שמיעה לאלוה קולל שמירת חגים שיוע הביא לעולם בשביל חג פסח. אים אתם לא משתטפים בחגיגת סדר פסח אז אתם לא יכולים להיות חלק של ישוע. (יוח' 13:8).

חלק ראשון של סדר פסח של אלוה זה נטילת רגליים. עושים נטילת רגליים כדי להראות שמחת מלאך שאורח הגיע. בדרך כלל אנשים התרחצו אבל אחרי זה הם הלכו ברחוב ואחרי שהם הטילו רגליים הם הרגישו יותר נוח. עבדים מיוחדים עשו את הנטילת רגליים. אורח קיבל מגבת וסיר עם מיים. את הנטילה הזאת עשו מיד אחרי שאורח מגיע או לפני ארוחה. מי שלא עושה את זה הוא מראה שמקובל בשבילו לעשות בעיות לאחרים.

6. והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו.

8. כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם.

בלי ספק כולנו מכירים את המילים האלה. פסרוס לא רצה שהוא יטיל את הרגליים שלו כמו שהוא רצה את מלך המשיח. הוא לא הבין שכוהן הראשי פעם הראשונה בא בבגדים פשוטים כדי לקבל כפרה וקורבנות. צריך להיות שתי ביאות המשיח. ראשונה ־ בבגדים פשוטים , שניה ־ בביגדי המללך. הוא רצה שישוע היה יושב על הכיסה ויהנהל על העולם כמו ש מלכים אמתים עושים את זה אבל בירושלים.

פטרוס אמר: אתה לא צריך להטיל את רגליים שלי! אנחנו צריכים לאפשר נטילת רגליים כי זה סמל של נתילת חיים שלנו עלידי ישוע. בטח אים אנחנו רוצים להיות במלכות השמיים. אים אנחנו נעשה את זה אנחנו נהיה במלכות השמיים.

9. ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי.

10. ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם.

אנחנו צריכים רק להטיל רגליים כי פעם כבר קיבלנו טבילה לכן אנחנו טהורים לעולם. אנחנו צריכים לעשות נטילת רגליים רק בסדר פסח של אולה.

שנה אחרי שנה אנחנו עושים חטאים אפילו אים לא יודעים על זה. זאת אומרת שכשאנחנו חיים בחיים שלנו אמחמו כל הזמן צריכים לחדש את הטבילה שלנו. באופן סימבולי אנחנו עושים את זה כשעושים נטילת רגלים. בבשורה על פי יוחנן אנחנו עוד פעם יכולים לקרוא על זה.

12. ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם.

13. אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא.

14. לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו.

15. כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם.

16. אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו.

את המילים האלה אומרות על סימבוליות שאנחנו בלי ספק מכירים.

זאת אומרת אלוה הטיל רגליים לתלמידים שלו גם אנחנו צריכים לעשות אותו דבר אחד לשיני מה שישוע אומר לנו לעשות. אנחנו צריכים לעשות את זה כל שנה ביום 14 של חודש ראשון. היום הזה לא יום קדוש אבל לילי הוא לילה קדוש כי בלילה הזה בדגו בישוע ואנחנו קיבלנו חיים נצחים וצריכים לאכול לחם ולשתות יין.

53. ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם.

54. האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.

56. האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו.

23. כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם.

24. ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני.

25. וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו.

26. כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא.

27. לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו.

28. יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס.

הלילה הזה זה יום 14 של חודש ראשון ואנחנו צריכים להבדיל בו ולהשתטף בו. אנחנו צריכים לשפוט את אצמנו על החטאים שלנו שאפשר לקבל עליהם אונש.

זה נמשך בפסח ויום המצות. מים שבעות אנחנו סופרים 50 יום וחג ויום הגדול. חג שבועות זה סוף של יובל באאדמה והתחלה של יובל רוחני של אנשים.

זה קורה בתהליך של מחזור 7 שבתות ונמשך עד שנתיובל. המחזור הזה של 7 שבתות ושבע שנים על שבועות שחוזרות על אצמם עד שנת יובל הם מאוד חשובים.

על ימי הקודש שנתים אפשר לקרוא בספר ויקרא 23:1־44, דברים 16:1־16, במדבר חלק 28 ו29. הימים האלה מראות לנו תכנית הצלה של אלוה. הם מאוד חשובים ויש דרשות מסוימות מה לעשות בזמן שלהם. הם קשר בין אנשים לבין אלוה.יום קדוש חשוב כמו שבת. יש שלושה חגים שנרשמים בספר שמות 23:14. צריך להביא קורבנות עד בוקר של כל יום כזה שכתוב על זה בספר שמות 23:18, דברים 16:16־17, 2 דברי הימים 8:13.

סדר פסח של אלוה זה לא יום קודש, אבל הוא בא לפני יום פסח. צריך לשמור עליו כדי לקבל חיים נצחים בתקומה ראשונה.(יוחנן 6:53־54). צריך לשמור גם על שבועות (שמות 34:32, דברים 16:10־16). צריך לשמור על חג שוכות כדי שכולנו נוכל ללמוד ולשמוע. (ויקרא 23:34, דברים 16:13, 31:12). יום כפור נחשב יום קדוש ולא חג (ויקרא 23:24־27).

1 שנה שביעית שוחרור מעבדות (שמות 21:2־6, דברים 15:12־18).

הדברים האלה מאחדים שאלות קלקליות ושאלות טבע עם מוסגי מוסר.

כשמגיע מחזור כזה של שבע שנים אנחנו צריכים בחג השוכות לקרוא תורה.

כל המערכת של החוק של אלוה מכוונת להגנת שבת, משפחה וכל אחד ואחד. יובל, מערכת עשריות וסדר איסורים זה דברים שלילים שמלווים את החוק של אלוה.

אנחנו מקריאים את החוק ככה אנשים שלא הבינו אותו יכולים לשמוע אותו.

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושבים אתם עמדי.

זה לא אומר שיש אדמה שנקראת "אדמה הקדושה". כל האדמה היא אדמה של אלוה ומערכת יובלים שיכת לבני אלוה וגורמת לטובתם לא משנה איפה אתם נמצאים ומה עושים. (דברים 28:23).

אנחנו לא יכולים לחשות שאדמה או מיים רחוש שלנו.

9 והיתה ארץ־מצרים לשממה וחרבה וידעו כי־אני יהוה יען אמר יאר לי

דמה שיכת לאלוהים ואים אנחנו לא נתן לה לנוח בשנה שביעית אז אנחנו לא נקבל תועלת מאדמה הזאת.

34 אז תרצה הארץ את־שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת

35 כל־ימי השמה תשבת את אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה.

אדמה תקבל מנוחה כי אנחנו נצתרך לעזוב את הארצ ואדמה הזאת. זה חלק של מערכת שבתתות שאומרת שכמו יום שבת אסור לשנות אותה או לוטר עליה. מה הסיבה לתנאים כאלה?

ההתנהגות שלנו גם שימוש לא נכון של אדמה יכול לגרום לזה שאדמה יווטר עלינו.

25 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את־ישביה.

26 ושמרתם אתם את־חקתי ואת־משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח

27 כי את־כל־התועבת האל עשו אנשי־הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ.

28 ולא־תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את־הגוי אשר לפניכם.

29 כי כל־אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם.

30 ושמרתם את־משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא

מי שעובר על החוק (לא רק על עשרת הדחברות ) יקבל אונש חזק מאלוה.

העבר על החוק (על תורה שלמה) מה שעשו האבים שלנו בהר סיני (שמות 24:3) גורם לאונש. אנחנו עוד פעם מסקימים עם זה ברוחשל טבילה שלנו ורצון לשמור על חוקים שלו כי אנחנו אוהבים אותו כי הוא אלוה יחיד אמתי.

יוסף כותב בספר "דברים עתיקים של יהודים" חלק 10

"קאיוס קסר אימפרטור של הזמן השיני ציווה שכל ארץ של יהודים קולל יפו ישלם כסף כל שנה על עיר ירושלים קולל גם שנה שביעית שהם קוראים שנת שבת כי בשנה הזאת הם לא מקבלים פרות מאצים שלהם לא מגדלים שום דבר באדמה ולא משלמים כסף לסינוד על שנה שניה (של תקופה שבתית הזאת) רביעיה ממשגודלים.

הם ביקשו מגירקן, בנו של אלקסנדר שישחרור אותם משילום כנסים.

יוסף בספר שלו "היסוריה של יהודים" כתב שטצית מתלונן שבשנה שביעית יהודים לא עובדים ומתעצלים.

" באצם הם לא עובדים ביום שביעי שבת כי זה יום מנוחה אחרי שבוע שהם עובדים. חוץ מזה כל שנה שביעית הם הופכים להיות עצלנים וכאלו הם אוהבים להתעצל."

אנחנו יודעים שזה חוק עתיק לש ספר ויקרא 26:3־4, (2 שמואל 36:21). אנחנו שכחנו על החוק נזה כי לא השתמשנו בו. בגלל זה יהודה נזרק מארץ ואדמה שלו. אלוה נותן מנוחה לאדמה שלו אים אנחנו לא עושים את זה.

20 ויגל השארית מן־החרב אל־בבל ויהיו־לו ולבניו לעבדים עד־מלך

21 למלאות דבר־יהוה בפי ירמיהו עד־רצתה הארץ את־שבתותיה כל־ימי

10 כי־כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי

כמו המופטח להם הם חזרו לאדמה שלהם אחרי שהיא קיבלה מנוחה שהם לא רצו לתת לה. רוב מהפטחות של אלוה טלוים ברצון שלנו לשמור על חוקים. אנחו לא יכולים לשנות שום דבר בחוק שלו אים לא יודעים זה החוק של אלוה ולא אנשים המציאו את זה.

מיוסף אנחנו יודעים שיהודים התחילו לשמור על שנות שבתיות. אבל הם לא שמרו על הסדר נכון של שנות מנוחה. למרות שהם שמרו על שבת הם לא שמרו על החוק.

41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־

יהיה יותר טוב אים אנחנו נשמור על החוק של אלוה לפי הסדר שלו ונפסיק להשתמש במערכת שלנו שמתנגדת לחוקים של אלוה שצריכים רק לעזור לנו במעשים שלנו.

חוקים סוציאלים ומשפחתים שלו אומרים שכל אחד צריך לקבל חלק של רחוש פרטי שלו שהוא מלא באמונה וזה רחוש נצחי. לא צריך לשלם שום דבר על זה. זה מקבלים בחינם.

אי אפשר כל הזמן למכור את האדמה (ויקרא 25:23). היא חוזרת למשפח בשנת יובל.

1 ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה וישכינו שם את־אהל מועד והארץ

2 ויותרו בבני ישראל אשר לא־חלקו את־נחלתם שבעה שבטים.

3 ויאמר יהושע אל־בני ישראל עד־אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את־הארץ

4 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה

5 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על־גבולו מנגב ובית יוסף

6 ואתם תכתבו את־הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל

7 כי אין־חלק ללוים בקרבכם כי־כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי

שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה.

8 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את־ההלכים לכתב את־הארץ לאמר לכו

והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה

9 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על־ספר

51 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן־נון וראשי האבות

למטות בני־ישראל בגורל בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את־

2 דבר אל־בני ישראל לאמר תנו לכם את־ערי המקלט אשר־דברתי אליכם

3 לנוס שמה רוצח מכה־נפש בשגגה בבלי־דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם.

4 ונס אל־אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר־

ההיא את־דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו־לו מקום וישב עמם.

5 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא־יסגרו את־הרצח בידו כי בבלי־דעת הכה

6 וישב בעיר ההיא עד־עמדו לפני העדה למשפט עד־מות הכהן הגדול אשר

יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל־עירו ואל־ביתו אל־העיר אשר־

7 ויקדשו את־קדש בגליל בהר נפתלי ואת־שכם בהר אפרים ואת־קרית ארבע

8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את־בצר במדבר במישר ממטה ראובן

ואת־ראמת בגלעד ממטה־גד ואת־גלון בבשן ממטה מנשה.

9 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל־

מכה־נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד־עמדו לפני העדה.

ספר ויקרא גם אומר על חלוקת אדמה של שבתים מסוימים (יש' 21:1־45).

על זה שמקבלים מאדמה משלמים כנסים חוץ מכסף שמשפחה משתמשת לצרכים שלה. את האדמה הזאת פנויה מכנס אדמה, כנס רחוש וכל הכנסים אחרים שפועלים היום. לא צריך לשלם שום דבר חוץ מחלק של אוכל.

זה מה שאנחנו דורשים מאלוה במקום לחיות בחוקים הנפלאים שלו שגורמים לחופש ובטחון קלקלי.

2 ויך את־מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני־חבלים להמית

ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה.

אנחנו נחיה בעבדות גם תחת שילטון אישי גם במערכת מרקזית של הנהלה בגלל הרבה כנסים וחובות של שילטון שתופסת מונופוליה בשוק כספי. למרות שזאת עבדות כספית, אבל אפשר בלי ספק לקרוא לה עבדות.

מכרכת כנסים של אלוה מתבססת רק על רוח של כל שנה ולא על כספ אחר. היא גם לא תומכת על בן אדם רגיל. זה גורם להופעת כנסים חדשים של קניה ומכירה, שירוט ורחוש למרות שאף סוג מדברים האלה לא שומר על מערכת פוליתית וממשלתית של היום.

כמעת לכל אחד יש בעיות כלכליות וכספיות שגורמים לחוסר בטחון. חוזה סוציאלי של אוה לא מקבל חובות ארוכות ומביא אינטרס של רחוש חופשי.

2 וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־

היום כל חובות בין המובחרים נסלחים בשנה שביעית.

3 את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך.

4 אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך

5 רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת

6 כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט

אנחנו יכולים לשמור על חובות של לא המובחרים אז ביננו לא נהיה עניים אים נשמור על החוק הזה נכון.

7 כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך

נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון.

אים אנחנו נשמור על חוקים שלו אנחנו בסוף נקבל הגנה טובה של אלוה.

8 כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו.

חהוק שאנחנו מדברים עליו לא מרשה לעשות חובות ארוכים. הוא מדבר על זכויות לדברים שחשובים בחיי בני אדם.

9 השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת

השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה

10 נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה

אשפר לתת חובות בזמן קרוב לשנה שביעית ובן אדם לא מחויב להחזיר את החובות כי הוא פשוט יכול לא להספיק. אבל הוא צריך להיות באמת עני כדי לא לעשות את זה.

אים עשיריה נכונה הכהילה משלמת היחד חלק מחוב הזה ונותנת סכום מסוים של כסף.

הזהרה על החזרת החוב אנחנו מכבלים אנחנו מקבלים מתוך אהבה לבני אדם.

11 כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־

3. הוא צריך עזרה, צריך לעזוב את בעיות שלו ובמיוחד עזרה של אלוה.

החוחה שלנו לתת כסף כחוב בשנה קרובה לשנת יובל. זה אומר שאנחנו נותנים כסך לאלה שמבקשים אותו לפי שהם יכולים להחזיר לנו אותו בסוף של שנה שביעית. אנחנו חיבים לתת כסף אים אנחנו יכולים לעשות את זה, אים יש לנו דברים הכי חשובים לחיים שלנו ולא משנה יאים הוא יכול להחזיר לנו כסך או לא אנחנ צריכים לדעת לסלוח אים בן אדם לא יכול להחזיר לנו אותם.

12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת

יש אנשים שלא יכולים לחיות ככה. הם יכולים לאבד את כל האדמה שלהם וכל הרכוש שלהם ושל כל המשפחה. זה יכול לגרום לעבדות אבל הם צריכים להיות משוחררים בשנה שביעית. זה לא עבדות אמתית, זה לימודים של מי שעובד והוא מקסל כסף כשמשוחררים אותו.

14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־

15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי