-UNTITLED-

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

הגנת חיים נמשחה והגנת גוף.זה קשור לצב להיות קדוש ולהגן עלצמך. כמו במאמר החמישי שמדברת על המשפחה ועל העם הדיבר השישי גם קשור למשפחה.

18 לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה.

וכל אחד שמת יהיה נוררא אים הוא לא יהיה בין עם ישראל. כל אחד שמת הוא מת לפי רצון של לאוה ולפי כונות שלו לתקומה שניה והוא יחיי חיים במלכות של אלוה באדמה שלו (יחזק' 37:1־14, חזון 20:1־15).

ישראלים צריכים להיות בלי בלי כתמים וחיסרונות לכן הם לא צריכים לשים סימנים על העור שלהם. זאת רומרת וטטו וסימנם אחרים על העור אסורים. עבדים יכולים לעשות חור באוזן ולשים עגיל שנחשב כסמל של חולשה.

אלוה מחליט על מות וחיים כמו שאנחנו רואים ממאמר החוק והדיבר החמישי [258].

אלוה מזה את משפחה כבסיס של מדינה. הוא טוען שכוח אלוין ושילטון שיך לאלוה יחיד.

1. 13 כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו.

2. לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם.

3. כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה.

4. כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע.

5. על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו.

6. כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת.

7. לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד.

אלוה העביר את המצוות שלו בשני לוחות הברית שהוא נתן למשה. (דברים 9:11). זאת אומרת שכל מלכים צריכים לעשות אותק שלהם של החוק לפני לעלות על השילטון.

18 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את־משנה התורה הזאת על־ספר

אלוה קבע את חכמי ישראל ונתן להפ חוכמה דרח רוח הקדוש כמו למשה.

16 ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־

הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך.

17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם

24 ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם

25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־

שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.

26 וישארו שני־אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם

הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.

27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.

28 ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.

29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן

אלוה גם הזאיר את שני הנביאים שלו מחוץ למחנה ישראל. אלוה לא עושה שום דבר חוץ ממה שהוא אומר דרך הכוהנים והנביאים שלו ואלה שהוא בוחר מהעם שלו.

5 והמלך לאט את־פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני

6 ויבא יואב אל־המלך הבית ויאמר הבשת היום את־פני כל־עבדיך

הממלטים את־נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך.

7 לאהבה את־שנאיך ולשנא את־אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים

ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי־אז ישר

גם בוחרים במלך והוא מקבל כוח של רוח הקדוש שהוא יכול לנהל על מדינת ישראל. (1 שמואל 10:1־7). ראשים וא מנהיגים של קבוצות רוחניות נבחרים בפור. (מעשים 1:26).

9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם.

10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב.

11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר

13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם.

בכל זה אין ביטחון לא בין עמים לא בים מלכים לא בין חיות לא בין יצורים אחרים לא בתוך החוק אצמו.

14. אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך.

החוק של אלוה לא כופף להחוק של העם. אסו שחוקי םשל חברה לא ישימו לב על החוק של אלוה. החוק של אלוה, חגים שלו, מערכת יומי הקדושים לא יכולים להיות תחת פיקוח של לוח שנה חילוי. כל אנשי הבירת במעשים שלהם חייבים בלי ספק לקים מצוות של אלו והחוק שלו.

19 את־חקתי תשמרו בהמתך לא־תרביע כלאים שדך לא־תזרע כלאים ובגד

כל מה שנברא צריך להשאר כמו שהו במצב טהור ונקי. אסור לערבב הדם של חיות ולהביא סוגים חדשים של חיות. זה אסור לפי חוקים של אוה. אנחנו חיבים להיות אנשים טהורים ששומרים על חוקים טהורים. זה גם אומר לשמור על חיים שלנו.

אסור לעובד של אלוה להגיד מה לעשות. אסור להפריע לבן אדם או לחייה לעבוד אים הוא (או היא ) רוצה את זה בשם של אוה.

האים אלוה שומר על חיות גדלות? (ראה גם 1 הקור' 9:9, 1 תימ' 5:18, יוב 38:41, מתי 6:26, 10:29). כל הדברים נעשים לפי חוקים של אוה לפי העם ששיך לאלוה ושומר על מצותיו.

זאת אומרת גם שמי שעובת את החוק מקבל אונש לפי אותו החוק. (ויקרא 5:5־7). קורבן ישוע קולל כפרה על חטאים שלנו.

5 כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו.

בגלל שאנחנו צריכים להיות קדושים מי שחי איתנו גם צריך להיות קדוש ואנחנו ביחד נחיי במלכות של אלוה.

14. אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך.

15. ואי זה הסכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין.

16. ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם.

17. על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם.

18. והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות.

הדיבר השישי זה לא רק איסר לרצוח. זה חוב לשמור חיים שקדושים לאלוה במסגרת חוקים שלאוה יחיד אמתי. אסור לגרום לבעיות של אחרים ולהפריע להם או לעשות קשעים. זאת אומרת שהדיבר הזה קדוש גם על רחוש של בני אדם וחשיבות של חיים.

זאת אומרת זרים גם יכולים לקבל עזרה או הגנה אישית בחברה הטובה. שינוים בתלמוד יהודי של החוק של אוללוה מאוד חרידים עד כך שהם מוטרים על החוק אצמו ועל מסר שלו. אנחנו יכולים לראות איך תלמוד משנה את החוק על דוגמה של פרקים מעבודה של מימונד בשם "Mishneh Thorah Murderer 4.11 ":

לגבי זרים שאנחנו לא נלחמים איתם אז אסור להרוג אותם אבל גם לא צריך להוציל אותם במקרה סכנת חיים שלהם. למשל אים אחד מהם נופל לים אז לא צריך להוציל אותו כי כתוב בספר ויקרא 19:16 על דם של קרוב והם לא קרובים שלנו כי הם גוים.

הפרוש החוטאי הזה הוא רגיל לפרופין תלמודים יהודים. התורה אחידה לכולם. באמת הציטו מתורה נשמעה ככה:

16 לא־תלך רכיל בעמיך לא תעמד על־דם רעך אני יהוה.

את הטקסט הזה צריך להבין כניסיון לא נכון להוציל את החיים שלנו. Chumash של סטוון מסכים עם פרוש כזה ואומר: אים יש סכנה לחיים של מישהו אתם חייבים להוציל אותו בן אדם. יהודים מזמן של ישוע חשבו שקרוב זה מילה נירדפת לעברי. יותר מאוחר הם התחילו לטעון את זה:

אים חיים של יהודי בסכנה צריל לקלל בשבת. אבל על הצלת חיי גוי במקום שמרת שבת בתלמוד אפילו לא מדברים כי זה אסור לעשות אפילו ביום רגיל ולא שבת. (מאותו מקור).

הפרוש כזה של יהודים כניראה שינוי הכי חזק של המקרא. דוקא בגלל זה ישוע סיפר לנו אגדה על הסמרי הטוב כי היחס כזה היה נפוץ לעברים גם בתקות בית המקדש גם במאה ראשון בספירה גם בימים שלנו. (תורה באלפה, או מישנה שממנה יצאו תלמודים ירושליים ובבל באצם זה רק מספר מסוים של פרושים לא נכונים. היא נכתבה כדי להביא לחיים חלק ממסורות של שנה בארך 160 בספירה. בלי ספק הם לא שיכים להיסטוריה של ישראל ובלי ספק לא הופיעו בזמן של משה כמו שטוענת משנה. ישראל הרבה שכחה על תורה כתובה, אנחנו כבר לא מדברי םעל תורה בעל פה. רוב ממסורות מתנגדות אחת לשניה ורובן בכלל ויטרו על החוק האמתי).

באף מקום מסורת יהודית לא שינתה את כתבי הקודש יותר מאשר בפרוש הזה. חוב לשמור חיים של כולם ולשמור על פרזומפציה זכאות.

פרזומפציה זכאות זה רעיון חשוב של המקרא ואסור להביא אונש לבן אדם אים אין לפחות שני עדים. את הרעיון הזה נמצא בכל חלקי המקרא. אבל משנה טוענת אחרית במו של סינדריון על חיסרונות 4:1 (2).

במעשים קשורים לרכוש הם מתוכחים על אשמה או חפפות אבל במקרי רצח הם לא מתוכחים אלה מאשימים בלי הצדקה.

(מישנה : תירגום ראשון, יקוב נישנר, Yale University Press, New Haven and London, 1988 ע''ד 589).

בכל מקרה פרזומפציה זכאות דורשת שאחרי האשמה יהיות עדים שאומרי םרק אמת ואחרי זה נותנים זמן למי שמאשימים כדי להסביר מעשים שלו. השופטים צריכים להיות רלבנטים ולא משופעים עלידי אף בן אדם בבית משפט. בתקופת בית המקדש במשפטים על רכוש השתטפו שלושה שופטים ובמשפטי רצח מינימום 23 חברי סינדריון כפי שכתוב במשנה. כל המשפטים על רצח צריכים לקלול מינימום 23 חברי סינדריון כי אפשר להביא אונש מות. אפלציה היתה אפשרית בזמן ההוא אים היו עדויות ועדים על חפפות. (מישנה באותו מקום).

זאות אומרת שחוקים של חוקים חדשים (כמו שזה נקרא) שיהדות ניסתה להביא לתלמוד למשל על עד אחד מתנגדים לצדק של החוק של אלוה. הרעיונות האלה אחזרים, לא נכוניום ולא צדיקים. יש גם מקומות מסוימים בעולם איפו בן אדם נחשב אשם עד שהוא לא יכיח על זכאות שלו. אנשים שיש להם רשימות יכולים להרוג אויבים שלהם בלי אונש ומשפט. דוקא בגלל זה ובגלל שהיא הסכימה עם חוסר צדק ורחמים אמפריה רומית נפלה. ארופה יגעה למאחכה של 1850 שנה (ראה גם מלאכיה מרטין Secker and Warburg, London, 1982 ע''ד 250־256). באצם נוצרות מודרנית שינתה את החוק באותה מידה שיהדות אפילו עוד יותר חזק. בחוק של אוה אף פעם לא השתמשו נכון חוץ מתקופות משה ודויד. נוצרות לא נישתה לנשות לקיים את החוק ובטח לא לבדוק למה הם כופפים.

אותו דבר עם מוסלמות שהיתה חלשה באותה מידה כמו מלכות של דויד. מוסלמות נהרסה עלידי חסידות ומעוצות הרסו את נוצרות ומסורת נוצרית ותלמוד הרס את החוק והעסיר אותו ליהדות נפרדת. בבל נהלה אלפי שנה. זאת היתה דת אליל של העולם אפילו התקופה קצרה של תקומה.

כשהקימו את ישראל היו בה שלושה ערים איפה יכלו לחיות כל מי שהרג פעם כדי לא ינקמו בו. אסור לשפוח דם של לא אשמים. חשוב לשמור על מצוות לכן צריך לבנות שלוש ערים כאלה. אבל אים בן אדם הרג בכונה זאת אומרת רצח אז חשוב לשפוט את החוטא ולהשמיד אותו. אז כי מי הרג לא בכונה צריך ערים מסוימות איפה הוא יכול לקבל ביטחון. מדינה צריכה לדאוג ולהגן על כל התושבים שלה.

יחד עם קונצפמיה פיקול חיים יש גם קונצפמיה של תקומה או שמירת חיים.

מעל אלוה אין אלוה, הוא באצמו נותן חיים ולוקח אותם. בידיהם שלו נעשתה צדק. זאת אומרת אים מישהוא מאבד את חיים שלו על חטאים שלו (ראה גם מאמר דוקטרינה של חטא ראשון חלק א' גן אדן [246] וגם דוקטרינה של חטא ראשון חלק ב' כפיפת האדם הראשון [248]) מקבל חיים הבאים חדשים דרך תקומה מבין המתים (ראה מאמר תקומה במקרה המות [143]). זאת אומרת אלוה מתנהג לפי חוקים שלו ומפקח על חיים של כולם.

יהווה אלוה נתן חיים לאדם הראשון (בראשית 2:7). אז דרך אותו אלוהים אנחנו מקבלים נשמה של רוח הקדוש (ראה יוחנן 20:22־23).

אלוה נותן לאלשים מות על חטאים שלהם והעברת החוק שלו. אנחנו רואים שי שעובר על החוק השישי מקבל מות כאשמה הכי חזקה בכל ממצות של אלוה. כל אחד ועובר לפחות על דיבר אחד מעשרת הדיברות מקבל מות. (שמות 22:22־24, דברים 24:14־17). מצות מתבססות על תקומה וחידוש רוחני אבל מי שעובר אותם כמה פעמים או לא רוצה לשמור עליהם ־ מקבל מוות בלי סליחה.

העם צריך לשמור על חיים של קרובים זרים ואורלים שלהם בארץ שלו.

9 ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא

10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה

14 לא־תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה.

35 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

36 אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך.

37 את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך.

38 אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ

39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד.

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב.

42 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד.

כי על כולנו שולם המכיר אנחנו צריכים לכפוף לאלוה ומגן על כולנו (1 הקור' 6:20, שמות 22:21). בגלל שאלוה הוא אלוהים של אלוהים ואדוי של אדונים ( adonai of adonim) (דברים 10:17־19) אנחנו צריכים לאהוב אותו ולשמור על חוקים שלו.

העם ובן אדם צריך לקבל חיים חופשים תחת הנהלה של חוקים צודקים.

2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם.

3 אם־בגפו יבא בגפו יצא אם־בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו.

4 אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה

5 ואם־אמר יאמר העבד אהבתי את־אדני את־אשתי ואת־בני לא אצא חפשי.

6 והגישו אדניו אל־האלהים והגישו אל־הדלת או אל־המזוזה ורצע אדניו

זה סימן של בושה. בן אדם צריך לעזוב את המקום חופשי עם אישתו חופשיה. בעל צריך להודות לעבד על עבודה טובה ולתת לו ללכת.

12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת

14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־

15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי

האים אפשר להודות לבן אדם ולתת לו כבסי םמצון ולא להודות לאישתו וילדים שלו. לפי החוק הצודק צריך לתת הודעות נכונה. חשוב לצין שעבדות היא סימבולית. החוקים האלה מגובלים היום אבל באצם רק במאה שלנו עשות את זה. עבדי םשנעשו עבדים בגלל חובות ובגלל שמכרו את אצמם היו אפילו במאה שלנו.

חוץ מזה החוק קשור לכל המשפחה או לכל העם ומנהיגים חיבים לשמור על טובתם של כל חברי העם בכל הארצות שלהם.

11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן־

לכן אתם לא יכולים להרוג בחוסר תשומת לב או ויטרון על שטחים שלכם.

9 ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא

10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה

אלוה ישלח מולכם את המלאך שלו שהוא יבדוק האים אתם שומרים על כל החוקי שלו.

מלאך של אלוה בא לפני אנשים כדי להביא אותם למקום ששיך להם. צריך לשמוע אותו ולא להרגיז ולא לעבור על חוקים. השם של אלוה היה כי הוא פעל כנציג של אלוה ושליח שלו. זאת אומרת קראו לא גם יהוה אלוהים או מלאך יהווה אלוהים. אלוה מגן על מי ששומר על חוקים שלו מאויבים שלו. אפשר לכפוך רק לאלוה יחיד אמתי ואז הוא יתן הצלה וטהורה.

10 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך

11 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר

בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך

12 וזכרת כי־עבד היית במצרים ושמרת ועשית את־החקים האלה.

13 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך.

14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום

יש חובה לשמור על חיים של כו חברי החברה. מצות לאהוב את קרובך כמוך קשור לכל מי שנמצא לידינו (ראה גם משל על סמרי הטוב לוקס 10:30־37).

העזרה שלכם לקרובים צריכה להיות עד כדי כך שאתם יכולים לשכוח על אינטרסים שלכם בשבים הקרובך

19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום

ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך.

20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה.

21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה.

אלוה רואה שלכל אחד יש רכוש שלו והוא מברך בעם שלו.

לקחו את צון חוץ ממקרים כשאלוה אמר לא לעשות את זה.

אנשים לא צריכים לפחד. האויבי םשלהם יפלו וימותו.

עם ישראל הי הצריך לעזור לכל השבתים וכל העמים בכל השטחים שלו. אף שבת לא יכול לא לעזור למי שצריך עזרה לפי חוקי של אלוה יחיד אמתי.

אף אחד לא יכול לא לעזור לקרוב להוציל את החיים שלו ואך אחד לא צריך להרדיז אנשים אחרים.

אלוה קבע את השילטון שלו ונותן כוח. מגיסטרת מביא את כוח של אלוה.

1. 1 פולוס עבד אלהים ושליח ישוע המשיח לפי אמונת בחירי אלהים ודעת האמת אשר לחסידות.

2. עלי תקות חיי העולם אשר הבטיח לפני ימות עולם האל אשר לא ישקר.

3. וגלה במועדו את דברו על ידי הקריאה המפקדה בידי על פי מצות האלהים מושיענו.

אבל לעם יש זכות לשמור על חיים שלו אים חוקי םשל מדינה לא טובים.

1 ויאמר יהוה אל־משה עוד נגע אחד אביא על־פרעה ועל־מצרים אחרי־כן

2 דבר־נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי־כסף

3 ויתן יהוה את־חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ

4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.

5 ומת כל־בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על־כסאו עד בכור השפחה

6 והיתה צעקה גדלה בכל־ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.

7 ולכל בני ישראל לא יחרץ־כלב לשנו למאיש ועד־בהמה למען תדעון אשר

8 וירדו כל־עבדיך אלה אלי והשתחוו־לי לאמר צא אתה וכל־העם אשר־

9 ויאמר יהוה אל־משה לא־ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ

10 ומשה ואהרן עשו את־כל־המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את־לב

מות זה דבר סימבולי כדי למין את ביאת המשיח. קורבנים הם נעשי םכדי לציון את רצון שלנו לכפוף לאלוה יחיד אמיתי. באצם זה יותר ניסיון לנשות באנשים האים הן\ם מוכנים לשמור על חוקי םשל אלוה נכון.

12 ולקחת מדם הפר ונתתה על־קרנת המזבח באצבעך ואת־כל־הדם תשפך אל־

משיח הוא הצתרף לקדוש הקדושים במות שלו. הוא פתח לנו את הדרך לשם אחרי תקומה מבין המתים. (ראה הרומ' 1:4, העבר' 9:12). שוכות זה מראה של בית המקדש של שמיים. בית המקדש הזה מצין עלינו כעל בית המקדש רוחני של אלוה (1 הקר' 3:16־17).

ישראל היתה במדבר 40 שנה וכל אחד שלא קיבל הבטחה מת במדבר. חוץ מקלב ויהושע. הז מראה על ישראלים שלא מתאימים להברית. שבתים אכלו מן במשך התקופה הזאת והם שתו ממקור רוחנני שזה היה ישוע. הוא הגיע מולם כראש צבא השמיים של אלוה כדי להביא אותם למלכות יריכו אחרי ברית מילה בגליל.

בית המקדש פיזי נבנב בזנן ביאת המשיח והוא פתח דרך לבית המקדש רוחני. כנסיה 40 יובלים לא קיבלה קובנות חוץ מאנשים המובחרים. 144000 היו קורבנו שבת, ראשי החודש וימים הקדושים. קורבן יממי מראה על אשיפה גדולה. בגלל זה בספר יהחזקאל כתוב רק על קורבן הבית אחד כי חלק גדול של מובל נהרסה והתחילה רק תקומה ראשונה. יותר מאוחר הם יהיו יותר רבים (חזון 20:4־15). קובן הערס כבר נעשה בפני האשיפה הגדולה בתקומה ראשונה (החזון 7:9 וכול'). זאת אומרת שקורבן הבוקר שעקידים אותו השחר זה אחד משני קורבנות יממים שקשורים למערכת אלף (ראה גם יחזקאל 46:13־15). לילה ערוך עבר ובגלל זה אבוק לעקוד קורבנות במשך 40 יובלים במדבר כי כולם אבנים חיים בית המקדש של אלוה.

13 וכבש בן־שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו.

14 ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את־

15 ועשו את־הכבש ואת־המנחה ואת־השמן בבקר בבקר עולת תמיד.

מערכת עקידות מראה על צד חיובי של חן אלוה בכפרת ישוע. במשת תקופת בית המקדש לא היה אף יום שלא עשו בו קורבן.כשנהרס בית במקדש בירושלים נשאר עוד אח במצרים. בזן עבדות בבל הוא נמצא באלפנתינה. בתקופה מסוימת אלפנתינה נהרסה ועקידת קרבנות שם נסשקה. אוני 4 גם בנה את בית המקדש בלאונטופוליס בשטח ישן של גושן לפי עדויות של ישעיה 19:19, אבל קללו בבית המקדש הזה וזה נמשך עד הרסת בית המקדש בירושלים בשנת 70 (ראה גם מאמר סמל יונה והיסטוריה תקומה של בית המקדש [13]).

תקופת בית המקדש התחילה בזמן בנית בית המקדש עלידי שלומו לפני אלף שנה ועד ביאת המשיח והעברה שלו לכוהן הראשי ועד הכנסיה נכפפה למלכי צדק. זו היתה תקופה של 20 יובלים שמסומלת עלידי קירבנו ערב.

אחרי זה כנסיה התחילה תקופה של לילה ובורות ארוכה איפה לא היה בית המקדש פיזי ולא היה 144000 קורבנו מ72 (כל שבוע כל חודש ובימים הקדושים). במשך 2000 שנה או 40 יובלים. מהובחרים היו קורבנות אמתים ואשיפה גדולה שמעמדה עלידיהם בחזון 1:1־17 היתה קורבנות יממים. הם נפלו במלומות של אלוה בתקומה ראשונה צזה סימבוליות.

קורבנות שחר שמדובר עליהם בבית המקדש של יחזקאל הם תקופת אלף שנה אחרונה של מלכות ישוע והמובחרים.

את התקופת אלף שנה ־ תקופה אחרונה או תקופת 20 יובלים נגמרה בתקומה שניה ומישפט וביאת אלוה יחיד אמתי לעיר של אלוה (ראה גם מאמרי םסדר של מקרי המאה [272] וגם עיר של אלוה [180]).

אפשר היה לקחת קורבנות מצונות (עזים או פרות) או ציפורי בית אבל צריך להביא רק אים אתה באמת רוצה לעשות את זה. כוהנים היו אחרים על קורבנות כמו שהיה כתוב להם.

במשך אלפים שנה היה אסור להביא קורבן אחר חוץ מקורבן של המובחר למובחר אחר. אלוה הרס את בית המקדש לפי מתרות שלו ואז היה בילתי אפשרי לעקוד קורבנו. כל מי שניסה שוב להביא קורבנות נרצחו או ינכנסו לשבי. כל ישראלים וגוים יקבלו הצלה. כל מי שרודף אחרי לוים ימות או יקבל אונש.

קוקרבנות לאלוה היום עושים לא כוהני דור אהרון אלה כוהני דור מלכי צדק (ראה גם תהלים 110:4). אים להם דור מסוים הם לא מוגדרים לפי האב לא לפי אם אבל הם כוהנים אמתים לעולם תחת הנהלת כוהן הראשי ומשיח. (אל העברים 7:1־22)

במערכת עתיקה קורבנות היו בשביל כוהנים. במערכת מודרנית קורבנות הם קורבנות אמתיות.

אנחנו מאוחדים בקרבנו של ישוע. החוק נרשם בלבבות שלנו ובמוח. (העבר' 8:8־13). הקורבנות שלנו בתקומה כי הכונן שלנו יושב ימינה מאלוה (העבר' 8:1 וכו'). כל שנהרס נהרס לפי כוח ורצונו של אלוה.הכל שיך לאוה גם חיןת גם כנסיות בירושלים גם כל החים שלנו. הוא דורש לבחור בו. אף אחד לא יכול להיות כוהן אים הוא לא עבר את הקורבן הרוחני של ישוע. הוא קורבן השלום שמאחד אותנו עם אלוה.

לכן דרך קורבנות מעקידים כוהנים שמתוארים במשיח.

כוהנים צריכים להיות נקים אחרי מיים טבילה, לבושים בבגדים נקיים, נקים בדם של כבס ואז הם מוכנים לפועל ככוהנים. כוהנים היו טוהרים נתחיל ממשה שהיה נביא של אלוה ושישלח לנו הנביא החדש שדרכו כל האנשים יקבלו תקומה מבין המתים שניה. מזמן של משיח כינו את כוהנים ושלחו למקומות מסוימים. על מדבר משה, יותר מאוחר אותו דבר היה גם בכנסיה.

טהורת כונהים נעשתה כמו שנעשתה טהורת בית המקדש. (ראה גם מאמר טהורת בית המקדש [241]). הם פשוטים , עליהם לא משפיע כעס או אחזרות ומצפים להשפעה חדשה של רוח הקדוש.

ביום ראשון של חודש ראשון אביב או ניסן עד יום שביעי של חודש ראשון כוהנים והמובחרים מטהרים על בית המקדש וביום אחרון את אנשים אחרים , םשוטים ואל אלה ושטועים. כי הכוהנם הם בית המקדש תחת הנהלה של מלכיצדק.

מנהג לחגוג שנה חדשה ביום ראשון של חודש שבעי שנקרא ראש השנה מתנגד לחוקים של אלוה ובא ליהדות במאה שלישי בסירה לפי רב קון שהיה רב ראשי של בודפשט. (ראה שבתתים בטרנסילבן [1894], קוק, 1998, CCG Publishing ). אף פעם חגגו את החג הזה בתקופת בית המקדש. התוכן של טהורת בית המקדש לא קיבלה את הרעיון של החג הזה.

מזמן של בחירת המובחרים האים היום מברכים על אנשים שוב? האדמה לא תקבל שום נזק עד שלא יבחרו, לא יראו ולא יטבלו על המובחר האחרון. ורק אז תבוא סוף של האדמה (החזון 7:3־4).

הכל נהרס בשביל אלוה וצריך לדעת איך לשפוח את הדם אחרת הוא תחזור כדי לשפוך שוב.

זאת אומרת הכל קורה כדי להגדיל את כבוד הלאוה. הכוהנים צריכים להיות גם מלמדים. כל החיות שנהרגים לאכילה צריכים להיות טהורים וטהורים ונקיים צריכים להיות גם סירים (זכ' 14:20־21, ראה גם מאמר צמחוניות ומקרא [183]).

אלוה יכול לקחת חיים של כל אחד. לכן דם זה חיים וצריך לשפוך אותו לאדמה.

כל החוקים קבועים להגנת חיי בני אדם. מי שלא שומר עליהם מקבל אונש.

2 או נפש אשר תגע בכל־דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה

טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם.

3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע

21 ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא

ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה.

23 דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו.

24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו.

25 כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש

27 כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה.

היום אנחנו יודעים מה קורה עים אנשים שאוכלים הרבה דם ושמן.

אפשר להרוג חייות רק אים רוצים לאכול אותם או אים יש צורך לשמור על בלנס. אבל זה חשוב לעשות לפי חוקים נכונים. חשוב מאוד לשמור על טבע זה גם נחשב אחד מחווקים כמו הגנת חיים של אחרים וכבוד.

6 כי יקרא קן־צפור לפניך בדרך בכל־עץ או על־הארץ אפרחים או ביצים

והאם רבצת על־האפרחים או על־הביצים לא־תקח האם על־הבנים.

7 שלח תשלח את־האם ואת־הבנים תקח־לך למען ייטב לך והארכת ימים.

8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא־תשים דמים בביתך כי־יפל

זה בגלל שדם נמצא אל בו אדם ששוףך אותו.יש מצוות לשמור אחרים ממות וסכנה של דברים שיכולים להזיק לכן בונים גדר מסביב לבית וגדר מסביב לברחה בשביל להגן על קטנים דבר מאוד חשוב.

אז אים אתם לא עוזרים למישהו שנמצא במצב קשה אתם עוברים על האצם של החוק. אבל אין דרישה לתת חיים אים מישהו נמצא בסכנה. בניגוד ליהדות רבנית יש צורך לנשות להוציל את חיים של מישהו.

פיקןח על מחלות ־ אספקט חשוב של הגנת חיים. הדיבר השישי קולל גם מות מהדבקת מחלות. כל אחד צריך לדעת שהוא לא מסוכן לסביבה שלו ואין לו מחלות מדובקות. כשנולד ילד הוא מצתרף לעם יחד עם הברית של העם שלו.

2 דבר אל־בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים

4 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל־קדש לא־תגע ואל־המקדש

5 ואם־נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על־דמי

6 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן־שנתו לעלה ובן־יונה או־

7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת

8 ואם־לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי־תרים או שני בני יונה אחד לעלה

חוקי טהורה מבדילים בין תינוקים ותינוקות. עד היום לא למדנו את הצד הזה מספיק כדי להבין למה זה קורה. כמו לכל החוקים לחוק הזה יש סיבה מסוימת. החוק צריך לשמור על תינוקת או על אימה מדיסבלנס כימי או מחלות שהוא מביא. תהליך הטהורה מלא של אישה נמצא בנספך.

הסגר זה דבר מאוד חשוב בשביל חיים של בני אדם. על אחרים אנשים וכל החברה. חוקים על צרעת מראים לנו חשיבות של הסגר ישן. למרות שהיום אנחנו יודעם לרפאות את המחלה הזאת הסגר הוא עדין מאד חשוב ודרוש במקרים מסוימים.

בשער הזה מדובר על מתודות נקיון סימנים וכתמים על העור ובגדים מדובקים.

המילים הן פשוטות בשביל אנשים פשוטים..היום יש הגבלות מסוימות, תרה במילים היום תהיה יותר ארוכה, אבל האצם ישאר כמושהו.

2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן.

3 ויצא הכהן אל־מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע־הצרעת מן־

4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת

5 וצוה הכהן ושחט את־הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים.

6 את־הצפר החיה יקח אתה ואת־עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב וטבל

אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים.

7 והזה על המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את־הצפר החיה על־

8 וכבס המטהר את־בגדיו וגלח את־כל־שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא

9 והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת

עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר.

10 וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה

ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן.

11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד.

12 ולקח הכהן את־הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת־לג השמן והניף אתם

13 ושחט את־הכבש במקום אשר ישחט את־החטאת ואת־העלה במקום הקדש כי

14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־

15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על־כף הכהן השמאלית.

16 וטבל הכהן את־אצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית והזה מן־

17 ומיתר השמן אשר על־כפו יתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־

בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על דם האשם.

18 והנותר בשמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר וכפר עליו הכהן

19 ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה.

20 והעלה הכהן את־העלה ואת־המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר.

21 ואם־דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו

22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד

23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל־הכהן אל־פתח אהל־מועד לפני

24 ולקח הכהן את־כבש האשם ואת־לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני

25 ושחט את־כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על־תנוך אזן־המטהר

הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית.

27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית שבע פעמים

28 ונתן הכהן מן־השמן אשר על־כפו על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־

בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על־מקום דם האשם.

29 והנותר מן־השמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר לכפר עליו

30 ועשה את־האחד מן־התרים או מן־בני היונה מאשר תשיג ידו.

31 את אשר־תשיג ידו את־האחד חטאת ואת־האחד עלה על־המנחה וכפר הכהן

32 זאת תורת אשר־בו נגע צרעת אשר לא־תשיג ידו בטהרתו.

34 כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת

35 ובא אשר־לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית.

36 וצוה הכהן ופנו את־הבית בטרם יבא הכהן לראות את־הנגע ולא יטמא

37 וראה את־הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת

38 ויצא הכהן מן־הבית אל־פתח הבית והסגיר את־הבית שבעת ימים.

39 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית.

40 וצוה הכהן וחלצו את־האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל־מחוץ

41 ואת־הבית יקצע מבית סביב ושפכו את־העפר אשר הקצו אל־מחוץ לעיר

42 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל־תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את־

43 ואם־ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־האבנים ואחרי הקצות את־

44 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא

45 ונתץ את־הבית את־אבניו ואת־עציו ואת כל־עפר הבית והוציא אל־

46 והבא אל־הבית כל־ימי הסגיר אתו יטמא עד־הערב.

47 והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו.

48 ואם־בא יבא הכהן וראה והנה לא־פשה הנגע בבית אחרי הטח את־הבית

49 ולקח לחטא את־הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב.

51 ולקח את־עץ־הארז ואת־האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל

אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל־הבית שבע פעמים.

52 וחטא את־הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז

53 ושלח את־הצפר החיה אל־מחוץ לעיר אל־פני השדה וכפר על־הבית

בספר ויקרא פרק 14 מדובר על צרעת ומתודות רופאוי וקרבנות על זה. גם מדובר על ביתים ובגדימים מדובקים.

השאלות האלה מפקחות על שטחים מדובקים. אילו הינו שומרים על החוקים האלה היום אז מחלות מדובקות או מחלות שאי אפשר לרפאות אותן או יפיקו או תהיו מאטות מאוד.היום אנחנו מבינים מה גורם למחלות האלה באופן מדעתי אבל ניסיונן הסגר שלנו לא מושלמים. אנחנו לא עושים הסגר וברובעי העיר כי זה עולה הרבה כסף.אנשים מתים בבתי חולים בגלל שאנחנו לא שומרים על חוקי מקרא אפילו היום.

8 השמר בנגע־הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר־יורו אתכם הכהנים

9 זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים.

צרעת הז גם אונש על מרד. היום הרבה פעמים לא שמים לב על סימנים של התערבבות של אלוה.

השער הזה קשור בדבר הראשון למחלות שעוברות מגוף לגוף, למשל אידס או מחלות מידבקות. גם קאן מדוברים על חלקים מסוימים של בגדים מידבקים , קלים ודברים אחרי םוגם על קשרי מין ומחזורות אצל נשים.

חוקי טהורה והסגר מכובנים להגדרת מחלות ואינפקציות. היום אנחנו מבינים תוכן של מחלות הרבה יותר טוב אבל חוקי ההסגר חשובים גם בזמן שלנו. מתרה של עקידת קובנות זה לפנות לאלוה כבעל של החיים שלנו. רפואה ־ האת מדעה ורןפאים פועלים בעם לפי החוק של אלוה. הם פועלים עם רצון רב כי הם קלים בידי אלוה.

3 לא־יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל יהוה.

4 לא־יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא להם בקהל

5 על־דבר אשר לא־קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר

שכר עליך את־בלעם בן־בעור מפתור ארם נהרים לקללך.

6 ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה

8 לא־תתעב אדמי כי אחיך הוא לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו.

9 בנים אשר־יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה.

11 כי־יהיה בך איש אשר לא־יהיה טהור מקרה־לילה ויצא אל־מחוץ למחנה

12 והיה לפנות־ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל־תוך המחנה.

14 ויתד תהיה לך על־אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את־

בחלק הזה אנחנו רואים שהצלת העם קורה דרך הצלת המשפחה. את האנשים האלה לא יכוןלול ללכת לכנסיה בניגוד לישראלים. את האנשים האלה מתו לפי החוקים של האלוה.

עבד אלילים היו אוהבים לדרוש צליבת מכוהנים שלהם ככה שהם לא יכלו לקבל משפחה. החוק לא מרשה את הניסיונות כאלה.

משיח מת בגלל חטאים של העולם הזה. גוים כבר מוצלים היום וחטאים של ההורים לא שיכים לילדים. זאת הברית החדשה. רוח של החוק נקשם בלבבות של אנשים וכל אחד אחרי אל החטאים שלו. זה שינוי הכי חשוב בברית החדשה.

29 בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה.

30 כי אם־איש בעונו ימות כל־האדם האכל הבסר תקהינה שניו.

31 הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית

32 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ

מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה.

33 כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה

נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־

34 ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־

כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם

כל מערכת של הברית החדשה של משיח צריכה להילחם על החטא )ראה מתי 26:28, העבר 8:8־12 10:16־17).פרושים רבנים לא יכלו ללהגדיר נכון את הטבע של השינויפ האלה (ראה גם פרושים של סונצין לפרק 30). ישראל באמת תשאר אמינה לאלוה אבל חטאים של ילדים כבר לא שיכים לילדים ־ על זה ויטרה הברית החדשה. המבנה הזה זאת אגרה והוא מוטר על כל החטאים של הורים יחס לילדים. היום לנוצרות יש סימן הפוך לגמרי הכונה הוא משיח.

על מקום של הדבקה מעמים אחרים כבר היה מדובר בטקסט הזה. עם ישראל לא צרעך לפעול כמו גוים והם לא צריכים לטהר את אצמם כמו יהודים.

9 בנים אשר־יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה.

11 כי־יהיה בך איש אשר לא־יהיה טהור מקרה־לילה ויצא אל־מחוץ למחנה

12 והיה לפנות־ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל־תוך המחנה.

14 ויתד תהיה לך על־אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את־

בגלל שאלוה בא איתנו אנחנו חיבים להשאר טהורים בשלום ומלחמה, בגלל שאלוה חי בנו אנחנו חיבים להשאר בית המקדש של אלוה.

חוקי אכילה נצרים כדי להגדיל את אורך חיים של אנשים בקדור הארץ שלנו. הם מחזקים את שרשרת אכילה ומוטרים על הרבה ממחלות בטן. בסיס מדעי אפשר למצוא במאמר חוקי אכילה [15]. העברות של חוקי אחילה ודוקטרינות שגייתיות כמו צימחוניות גם אפשר למצוא במאמרים צימחוניות במקרא [183] וגם יין במקרא [188] ובלנס [209].

צימחוניות וצליבת (ללא נשואין) היום מוגדרים כדוקטרינות של השד (1 הטימ' 4:3, מעשים 15:20, מתי 3:4).

מתודות אכילה נכונה ואיך לוטר על מחלות דרך חוכי אכילה ודרך הרג נכון של חיות אפשר למצוא בספר שמות 22:23. שם כתוב גם אילו חיות אי אפשר לאכול.

גם פרי ראשון שיך לבית של אלוה (שמות 34:26). אלוה הוביל את ישראל כי בינהם לא היה אלוה זר והם אכלו מלח האדמה בשמני שלומו עד שהם לא חטאו ולא יכנסו לחוסר חוקים (דברים 32:24, משל' 27:27, 1 שמוא' 4:22־23).

1 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא־תשימו קרחה בין עיניכם

2 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל

6 וכל־בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה

7 אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את־הגמל

ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם

8 ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא

9 את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת תאכלו.

10 וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם.

15 ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו.

21 לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי

עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו.

לכן גורים של חיות גם צריכים להיות טהורים. לא צריך להיות פרדים ואחרים כמוהם.

19 את־חקתי תשמרו בהמתך לא־תרביע כלאים שדך לא־תזרע כלאים ובגד

25 והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו

את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא.

את הפרק הזה מספר על שימוש של דברים קדושים. קאן אי אפשר לתת מקום לבורות.

החוקים הגנו על כוהנים ועל המובחרים. אילו לא היו חוקים כאלה לבים היו אוכלים טנופת וליכלכו את בית המקדש של אלוה. לקרבנות היו שתי מתרות. קורבנות היו בשביל אלוה ועקדו דברים הכי טובים. קורבנות על חטאים היו כאונש והם יחזרו שוב במערכת של אלף שנה. דויד אכל לחם קדוש שהיה נגד החוק וזה מרא על משיח וכוהנים חדשים שבאים מבית דויד ודור שלו.

2 צו את־בני ישראל וישלחו מן־המחנה כל־צרוע וכל־זב וכל טמא לנפש.

3 מזכר עד־נקבה תשלחו אל־מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את־מחניהם

4 ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־

6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא־יכלו לעשת־הפסח ביום

7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי

8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה־יצוה יהוה לכם.

10 דבר אל־בני ישראל לאמר איש איש כי־יהיה־טמא לנפש או בדרך רחקה

11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על־מצות ומררים

פסח שני נחגג בשביל אנשים שלא יכלו להיות בחגיגה ראשונה בגלל מחלה או הם היו רחוקים. קאן אין חוסר בחירה.

למערכת טהורות היו שתי מתרות. היא בעזרת החוק פיקחה על טהורה במצבים שיכלו לגרום להדבקה וגם צינה על מערכת טהורה בבית המקדש להמובחרים. בגלל שכנסיה שקרית לא היתה מבינה את החוקים האלה מיליונים של אנשים מתו בגלל שלא שמרו על חוקים של אלוה או לא קיבלו ריפוי ממחלה בזמן הנכון.

9 לא־תזרע כרמך כלאים פן־תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם.

את החוקים האלה על טהורת הצמחים אפשר לקרוא במאמר החוק והדיבר החמישי [258].

10 ואיש איש מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל־דם ונתתי

11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על־המזבח לכפר על־נפשתיכם

12 על־כן אמרתי לבני ישראל כל־נפש מכם לא־תאכל דם והגר הגר בתוככם

13 ואיש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או־

14 כי־נפש כל־בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל־בשר לא

15 וכל־נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים

מי שלא יכול לשמור על חוקים של אלוה מקבל אונש.

השוואה של חלקי החוק הזה נותנת אפשרות ללמוד על צורת כפיפה של העולם העתיק אלילי. אנחנו יודעים שדוקטרינה על שלישיה שבאה מדרוידים, קלטים ובאצם אריאנים ידעה רצחים ועקידות אנשים ויערות היו מלאים בדם וחלקי בני אדם. (ראה גם מאמר המקור של פסחא וחג המולד [235]). מערכת לוח מזלות לא היה מותאם עם לוח שנה של אלהו. מעערכת היתה שונה ממערכת של אורים וטומין והיתה מערכת של כסמים ומכשפות.

18 ושמתם את־דברי אלה על־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על־ידכם

19 ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך

21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם

22 כי אם־שמר תשמרון את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה

לאהבה את־יהוה אלהיכם ללכת בכל־דרכיו ולדבקה־בו.

23 והוריש יהוה את־כל־הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים

24 כל־המקום אשר תדרך כף־רגלכם בו לכם יהיה מן־המדבר והלבנון מן־

25 לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על־פני כל־

זאת אומרת אלוה נותן חיים על הכנעה וחיים ארוכים הגנה על אדמה. ואנשים יכולים להרוג על אדמה שלנו.

15 רק בכל־אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך

נביאות ולעם ראתה מות של עמים שיקומו נגד ישראל. אמלק היה ראשון בין העמים אבל גם הוא היה אמור להאלם לעולם. בזמן אחרון היתה בעיה עם תחיה וולעם נזכר באלה שימשיכו לחיות אחרי שאלו היעשה את זה (במדבר 24:20־24 ) וכשאניות של קיטים הטקיפו את אשור ואבר הם גם נאלמו. במקם הזה כתוב כשעל ישראלים תקפו עם קיטים שנקרראו בני יב, בן יפת (בראשית 10:4) והם גרו בים התיכון במפון. לפמים חושבים שהם אותו דבר עם פניקים שהגיעו מקפרין.

את המיחמות של ימים אחרונים הם אכו של מלחמות בין אמלק ועם ישראל לפני שהם נכנסו לארץ המובטחת. (שמות 17:8־16). אמלק נלחם עם חלשים ולא פחד מאלוה. (דברים 25:17־19).

כל העמים האלה קמו למרד כדי להשמיד על ישראל. בסך הכל היו עשרה עמים והברית של עשרת מלכים. (ראה ספר תהלים 83:5־8). אלוה קבע להדמיד את העמים האלה כולם. (ראה ספרים 1 שמוא' 15:2־3, 28:18) אבל זה לא קרה והם השמידו על עם יהודים כמאט כולו. (אסתר 3:7־10).

בכל זה אפשר לראות חן של אלוה, כ\חוכמה שלו בשמירת החוקים שלו ורצון להגן עלינו. (משל' 4:1־27).

מערכת ירושה וסימני הפרדה זה אחת מדרכים לשמור על חיים של שבת ומשפחה. מי שיעבור עליהם או יקח חלק לאצמו יקבל אונש וקללה כי משיח מגן על זכויות של חלשים (דברים 27:17, יוב 24:2, משל' 22:28, 23:10־11, הוש' 5:10). על זה מדובר במאמר החוק והדיבר הרביעי [256] וגם החוק והדיבר החמישי [258].

אלוה דורש הכנעה ולא קורבנות. מרד זה אותו חטא כמו חטא כסמים ומכשפות. (1 שמוא' 15:22־23) בגלל שאנחנו חושבים שרצון שלנו יותר חשוב מרצון של אלוה.

הפרק הזה קשור למרד קורי. על זה מדובר במאמר החוק והדיבר הראשון [253].